לה

בחטה בבחי' העלם ואעפ"כ לא הרגיש[ו] בה שום טעם כלל. וע"כ [לומר] שטעם הפשוט דחטה הוא טעם עצמי' ופשוט שלמעלה מבחי' טעם מורגש, רק ע"י הרכבה ובישול ממשיכים ומלבישים טעם הפשוט העצמו' בטעמים שונים ומורגשים ואז מתגלה טעם הפשוט בבחי' גילוי אור, כי בכל הטעמים מורגש מעין טעם החטה שזהו רק גילוי אור [ה]עצמי' הטעם שבה. ועד"ז יובן בבחי' גילוי עצמות החכ' לגבי גילוי אור דבינה שכולל כל הגילוים דמעלה ומטה דבינה [כולם] כאחד וד"ל (ועיין בזהר פ' תרומה בהפרש שבין סד"צ^נח לכל הזהר [כולה] כו' וד"ל).

אך עדיין אינו מובן דא"כ למה אור החכ' הוא פועל בחי' שוב בלבד ולא בחי' רצוא, כיון שאור החכ' אינו בגדר מקום כלל^נט א"כ כמו שיכול להיות נמצא בבחי' מטה ושוב (ולא כמו אור הבינה שעולה מלמטה למעלה והיינו כל מה שמתבונן בעומק תחת [ב]יותר שהוא ההסבר בטוב טעם באיכות התהוות המתהווה יבוא לבחי' עומק המושג^ס יותר שהוא בחי' השגת איכות הביטול הנק' עומק כנ"ל^סא ), אבל מ"מ יכול להיות נמצא גם בבחי' מעלה כיון שאינו בגדר מקום כנ"ל, אך שרש הענין הוא להיות שפנימיות הרצון שעלה ברצון הפשוט^סב להיטיב^סג הי'^*64* ע"י סוכ"ע^סד דווקא כמאמ' במי נמלך בנשמתן של צדיקים^סה שהוא בחי' נש"י בגופים, והנה מבחי' הרצון להיטיב נמשך בחי' הצמצום וההעלם להעלים את עצמותו שהוא בחי' גבו' שנמשך מחסד שברצון הנ"ל, והיינו שיתעלם אורו וזיוו אשר הוא בבחי' א"ס ולא יתגלה רק הארה דהארה כפי הצורך להיות מקור ההשתלשלות וכמ"ש כי עמך מקור חיים^סו באורך נראה אור הארה דהארה בלבד כו'. והנה ראשית הגילוי שאחר הצמצום להיות מקור ההשתל' כי היא^סז בחי' נקודה הנק' עולם העקודים כנ"ל, ובכל עולם ועולם ראשית הגילוי המתגלה אחר הצמצום שבשביל עולם ההוא הוא בחי' החכ' שבכל עולם ועולם כנ"ל, וא"כ בבחי' החכ' מלובש הרצון להיטיב ע"י צמצום [כנ"ל] ופנימי' הרצון הי' להיות לו דירה בתחתונים^סח לכן עיקר גילוי החכ'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org