שמעלת התורה גדלה מתפילה כי הנה ענין לימוד התורה הוא ג"כ ע"י ביטול במציאות עד שאינו מהות בפ"ע רק דבר ה' מדבר בפיו וכמאמר ודברי אשר שמתי בפיךקא אך הביטול הוא במדריגה יותר גבוה כי הנה ידוע שהתורה קדמה לעולם אלפים שנהקב אאלפך חכמה אאלפך בינהקג משא"כ שרש ומקור העולמות הוא מבחי' החסד כנ"ל. וההפרש בין חכמה לחסד הוא ע"ד דוגמא באדם למטה שהמדות חו"ג אינם שייכים רק לזולתו הנפרד כשיש מי לפעול עליו השפעת החסד כו', משא"כ החכמה יתכן יותר בשעה שהוא לעצמוקד שאז הוא יכול להשכיל השכלות עמוקות דווקא. כן למעלה בחי' חו"ב נק' אור המאיר מא"ס אך האור הוא לעצמו נבדל מהיות מקור להשתלשלות משא"כ המדות דחו"ב הם מקור לעולם הנפרד, ועם זה יובן ההפרש בין תפלה לתורה כי הנה התפילה נק' חיי שעהקה שהיא המשכה מבחי' המדות דאצי' שהם למעלה מהזמן בבחי' הזמן דמל'קו הנק' שעהקז (כידוע דעבר הוה