קרח ב

א. מן הכתובים שבפרשתנו^א המדברים בשמירת המקדש למד הרמב"ם בספר המצות^ב „שצונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד לכבדו ולרוממו ולגדלו והוא אמרו^ג לאהרן ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות, רוצה לומר אתם תהיו לי לפני תמיד. וכבר נכפל זה הציווי בלשון אחר והוא אמרו^ד ושמרו את משמרת אהל מועד וכו'".

והנה בספר היד^ו מבאר הרמב"ם את המ"ע דשמירת המקדש וז"ל; „שמירת המקדש מצות עשה, ואעפ"י שאין שם פחד מאויבים ולא מלסטים, שאין שמירתו אלא כבוד לו, אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין"^ט. וממשיך בה"ב „ושמירה זו מצותה כל הלילה, והשומרים הם הכהנים והלוים שנאמר ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות כלומר אתם תהיו שומרים לי והרי נאמר ושמרו את משמרת אהל מועד, ונאמר^ז והחונים קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שומרי משמרת הקודש".

ב. ויובן בהקדים ביאור ההתחלה השווה בהמסכתות תמיד ומדות, „בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש", שלכאורה באחת מהן מיותרת היא (ובפרט שמס' מדות באה תיכף לאחרי מס' תמיד).

וב"המפרש" למס' תמיד מבאר „משום דבעי לאורי במעשה דתמיד עבודת הכהנים נקט תחלה שמירתן ומקום שכיבתן עד שהוא מסדר כל הסדר כו' 4 16).

אבל כיון דסו"ס באה כבר משנה זו קשה למה הוצרך לשנותה עוה"פ בריש מס' מדות^יח (שבאה בהמשך ל(מש"נ ב)מס' תמיד „בג' מקומות כו' "), והו"ל להתחיל „בכ"א מקומות הלוים שומרים בביהמ"ק"^יז, אף די"ל דכיון דצריך לאשמעינן שמירת לויים מביא דין שמירה בשלימותו.

ג. והביאור בזה י"ל;

מצות שמירת המקדש יש לבארה בב' אופנים; א) שהיא פרט בעניני בית המקדש, ב) שהיא פרט בעבודת^יח הכהנים והלוים, שעליהם לשמור את המקדש.

58בסגנון אחר; מצות שמירת המקדש הוי דבר הנוגע להמקדש עצמו, חובת „חפצא" המקדש צ"ל נשמר (אלא שחיוב שמירה זו הוטל על הכהנים והלוים), או שמלכתחילה היא חובת „גברא", ממצוות (ועבודות) הכהנים והלוים, (אלא שהחיוב הוא לשמור את המקדש)^יט.

והנה לכאורה י"ל שתלוי בטעמי מצות השמירה, אם מצות שמירת המקדש הוא מטעם „כבוד", וכל' הרמב"ם „אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין", הרי זהו פרט בפלטרין, במקדש גופא; אבל אם שמירת המקדש הוא מטעם שלא יכנס זר^כ וטמא וכיו"ב^כא, או בכדי לשמור הכלים וכו'^כב, הרי זה פרט בחיובי הכהנים והלוים כו'^כג.

ולפי"ז הי' אפשר לבאר זה שנשנית המשנה בג' מקומות הכהנים שומרים הן בראש מס' תמיד והן בראש מס' מדות ;

מס' מדות ענינה הוא כשמה, מדובר בה „במדות המקדש וצורתו ובנינו וכל עניניו"^כד, והיינו שאין ענינה לבאר העבודות והמצות שמקומם בביהמ"ק, כ"א ה(מדות) ביהמ"ק עצמו^כח.

אמנם במס' תמיד המדובר בהעבודות הנעשות בביהמ"ק, ובל' הרמב"ם^כ היאך היו מקריבים התמיד.

ובב' המס' קאמר „בג' מקומות הכהנים שומרים כו'" כי במצות שמירת המקדש ישנם שני הענינים: ענין בעבודות הכהנים, ענין בהמקדש עצמו.

ד. ועפ"ז מובן מה שהרמב"ם לא הביא בהל' ביהב"ח הפסוקים הנ"ל לראי' על עצם דין שמירת המקדש: לדעת הרמב"ם (בידו) מצות שמירת המקדש היא פרט וענין בהמקדש עצמו. וכלשונו „אין שמירתו אלא כבוד לו אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין", וכדמוכח גם מזה שהביא כל דיני שמירת המקדש בהל' ביהב"ח שבהן מדובר ע"ד קדושת ומצות בית הבחירה עצמו, ולא ע"ד העבודות הנעשות בו^כז —

ולכן לא הביא כתובים אלו לראי' על עצם דין שמירה, כי בכתובים אלו59מבואר רק א) החיוב „גברא", של הכהנים והלוים, לשמור (את הבית)^כח. ב) ועיקר: הכתובים דפ' קרח באים בהמשך לטענת בנ"י „כל הקרב קרב אל משכן ה' ימות גו'"^כט אשר לכן ציוה הקב"ה „אתה ובניך ובית אביך תשאו את עון המקדש . . ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות" שהכהנים והלוים יהיו שומרים שלא יכנסו בנ"י להמשכן^ל.

ואין מזה הוכחה גמורה על עיקר הענין שבשמירת המקדש^לא, שלדעת הרמב"ם הוא (רק) בשביל כבוד המקדש כנ"ל, חלק ופרט בביהמ"ק עצמו.

ה. אמנם (נוסף ע"ז שעדיין לא תורצו הקושיות האחרות שברמב"ם הנזכרות בס"א, הנה גם ביאור זה עצמו) צלה"ב:

א) אם שמירת המקדש היא מטעם „כבוד", ש"אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין כו'", הרי גם כשישנם רק שומרים אחדים (או אפילו רק אחד) הוי פלטרין שיש עליו שומרין, שבזה הוא „כבוד המקדש"^לב (ומה שבג' מקומות הכהנים שומרים ובכ"א מקומות הלוים, הוא חובת גברא, שהוטל על הכהנים והלוים^לג לשמור בכ"ד מקומות)^לד, וא"כ60מה טעם נאמרה המשנה בכ"א מקומות הלוים שומרים במס' מדות (המקדש)^לח — מאחר שמצד המקדש די' השמירה של שומרים אחדים שיהי' נקרא „פלטרין שיש עליו שומרין"?

ב) לאידך צריך להבין השייכות של כל ענין השמירה למס' תמיד: ענינה בעיקר הוא לבאר עבודות התמיד וכשם המס' „תמיד", וכמש"כ הרמב"ם^ל ש„מס' תמיד . . אין בה דיבור לא ע"ד חכמה ולא ע"ד איסור והיתר אלא סיפור שהוא אומר היאך היו מקריבין התמיד כדי לעשות כן תמיד". ומדוע הובאו בה סדרי השמירה של הכהנים. ועבודת הכהנים וכו' הרי זה שייך למסכתות הדנות בעבודות הכהנים וכו' כגון יומא, זבחים מנחות כו' ולאו למס' תמיד הדנה בעיקר בסדר „עבודת התמיד"^לז.

ג) גם צריך עוד ביאור בעצם הפירוש ששמירת המקדש היא פרט במצות ביהמ"ק עצמו (אשר משו"ז נשנית היא בריש מס' מדות) — הרי גם לפי הביאור שהוא משום כבוד המקדש, הרי"ז רק שהשמירה היא בשביל כבוד המקדש כו' ולמה נשנית במס' מדות שענינה מדות ובנין ביהמ"ק עצמו (ולא עבודות הנעשות בו), מאחר שסו"ס זהו חיוב ומצות הכהנים והלוים.

ו. ויובן בהקדים מה שיש מתרצים^לח הקושיא הנ"ל (בס"א), אם השמירה היא מטעם „כבוד" למה לא היו שומרים המקדש גם ביום — כי ביום אי"צ שמירה מחמת כבוד, כי ע"י הליכת הכהנים אנה ואנה כולו אומר כבוד, אבל בלילה שאין בו עבודה, צריך להראות כבוד וגדולה לבית המקדש ע"י השמירה וכו'.

ז. עפ"ז יובן זה שכתב הרמב"ם „ושמירה זו מצותה כל הלילה", וזה שנשנית במס' תמיד;

ביום היו הכהנים עובדים עבודתם בביהמ"ק שהתחלתה היא עבודת התמיד בבקר משעה שהאיר פני המזרח^מו,62ובהקרבת הקרבנות הי' צ"ל כוונה, „ולשם ששה דברים הזבח נזבח כו'"^מ, ופשיטא שכשהכהנים בעבודתם ה"ז היפך היסח הדעת מהמקדש^מז.

אבל בלילה שאין עבודה בבית המקדש^מח, נצטוו בשמירת המקדש „שלא יסיחו דעתם ממנו"^מט.

וזוהי השייכות דמצות שמירת המקדש למס' תמיד, שמהאי טעמא נשנית בתחלתה, כי תוכן שמירה זו נעשה על ידי עבודת התמיד80) (והקרבנות בכלל).

[ולכאורה עפ"ז נפק"מ להלכה, שזה שהיו שומרין את המקדש בלילה, אין פי' כל הלילה כולה, אלא — עד התחלת עבודת התמיד81), עכ"פ הזמן שלעולם63אין מאחרין יותר82), שאז ע"י עבודת הכהנים מתקיים תוכן הענין דשמירת המקדש ואין צורך בשמירה88)].

ח. עפ"ז יש לבאר מה שבמס' תמיד הובאו רק הג' מקומות שהכהנים שומרים, ואילו במס' מדות הובא גם שהלוים היו שומרים בכ"א מקומות.

במס' תמיד לא בא לבאר מצות שמירת המקדש מצד ענינו הוא, כ"א להדגיש אחת מפעולות עבודת התמיד השווה (ובאה בהמשך) לשמירת ביהמ"ק — שלילת היסח הדעת מהמקדש (ובהיסח הדעת הרי ישנם כמה שיעורין ומדרי'^סד), הנה בזה נוגע בעיקר ענין שמירת הכהנים ש"מצות שמירתו שיהיו הכהנים שומרים מבפנים"^סו, וכשהתחילה עבודת התמיד בביהמ"ק נשלל היסח הדעת זה ובמילא א"צ בשמירת הכהנים מבפנים^נ, וע"כ אין מקום להביא גם הכ"א מקומות שהלוים היו שומרים, שהם היו שומרים מבחוץ^סה, ואי"ז דומה כלל^סז להיסח הדעת הנשלל ע"י עבודת התמיד88) (אלא שבכלל מאתים מנה, שעבודת התמיד פטרה לא רק שמירת הכהנים, אלא גם שמירת הלוים).

אמנם במס' מדות שמבאר בה שמירת המקדש בענינה דחשיבות בית המקדש עצמו, שעי"ז נעשה „פלטרין שיש עליו שומרין", מבאר הן הג' מקומות שהכהנים שומרים והן שמירת הלוים בכ"א מקומות. כי אף שגם ע"י שומרין מועטין נעשה „פלטרין שיש עליו שומרין", הרי בהוספת מספר ה־64שומרין מצד חיובא דגברא, מאיזה טעם שיהי' — מיתוסף ג"כ בשמירתו מצד המקדש, שכולם פועלים בכבוד וגדולת המקדש, כולם חלק בזה שנעשה „פלטרין שיש עליו שומרין"89).

ט. עפ"י הנ"ל (שגדר שמירה זו מפני הכבוד הוא — שיש שומרים סביבו ואינן מסיחין דעתן ממנו) יש לבאר מש"כ הרמב"ם „ללכת סביבו תמיד" בשייכות למצות שמירת המקדש;

תנא „איש הר הבית הי' מחזר על כל משמר ומשמר . . וכל משמר שאינו עומד . . ניכר שהוא ישן . . חובטו במקל כו'"^ס — מכיון שענין השמירה מפני הכבוד הוא מה שאין מסיחין דעתן ממנו, הרי ה"איש הר הבית" בשעה שהי' הולך סביבו (ממשמר למשמר) להבטיח שהמשמר לא (יישן ו)יסיח דעתו — ה"ז היפך היסח הדעת ביתר שאת — תוכן מצות שמירת המקדש.

ועפ"ז יש לבאר מה דאי' במשנה^סא ד"בית אבטינס ובית הניצוץ היו עליות והרובין שומרים שם" *01), ובגמ' אי'^סב דקרא להם רובין „דלא מטו למיעבד עבודה", ופי' המפרשים^סג דהיינו פחותים מי"ג. ומקשים 4*) ע"ז, היאך הניחו מצוה זו לקטנים שאינן בני מיעבד מצוה^סח. ועפ"י הנ"ל שזהו מצד היסח הדעת לכאורה קשה ביותר — היאך הניחו אותה לקטנים שאין בהם דעת^ס.

אולם, מכיון ש"איש הר הבית" הי' מחזר על כל משמר כו'^סז, כנ"ל, הרי"ז כגדול עומד ע"ג, שאז בכו"כ דברים שצריך מחשבה, מהני גם מעשה קטן65בצירוף המחשבה של הגדול העומד ע"ג88). ובפרט בנדו"ד שאין צריך כוונה ומחשבה בפועל^סט, כ"א שעצם המציאות שעומדים סביב המקדש הוי כבוד המקדש, שמורה כי אין מסיחין דעתם ממנו, ומספיק גם באופן שאינו עומד ע"ג כל הזמן, אלא שהולך סביב המקדש ומחזר על כל משמר ומשמר^ע.

(משיחות יו"ד שבט, ט"ו שבט

וש"פ משפטים תשל"ב)