145

מלשון הכתובים כאן מובן, כנ"ל, ש­דברים אלו כבר היו ברשותם של ישר­אל ולא היתה חסרה אלא קיחת הגז­ברים; ולכאורה: בשלמא כסף זהב ונחו­שת — כבר למדנו לעיל שבנ"י שאלו מהמצרים "כלי כסף וכלי זהב גו'"^כט (ולאחר זה ביזת הים, כמפורש בפרש"י^ל שבנ"י מצאו בים "תכשיטי זהב וכסף ואבנים טובות" של המצרים), ומובן שהיו אצל בנ"י מן המוכן; אבל "מאין היו להם במדבר" צבע תכלת (שהוא מדם חלזון) או צבע ארגמן וכו'? ובכלל אינו מובן שביציאתם ממצרים ילקחו בנ"י עמהם לצרכיהם במדבר צלוחיות של צבעים.

ולכן מפרש רש"י, ש"תכלת" היינו — "צמר^לא צבוע בדם חלזון"^לב, וכן "ואר­גמן" פירושו "צמר^לא צבוע ממין צבע ששמו ארגמן", ואין שאלה כלל מאין היו להם דברים אלה במדבר, כי מפורש בקרא שהיו להם הרבה צאן עוד בהיותם במצרים (וכדברי משה לפרעה "בצאננו ובבקרנו נלך"^לא, וביציאת מצרים מפורש שלקחו אתם "צאן ובקר מקנה כבד מאד"^לג) — וא"כ מובן ולא ייפלא שהי' נמצא אצל בנ"י הרבה צמר^לד, כולל — צמר צבוע בצבעים שונים^לה.

וכדי שיהי' ברור ופשוט כיצד הי' אצל ישראל מן המוכן "שש", מוסיף רש"י ומדגיש — "ושש הוא פשתן", ש­כבר הביא רש"י בפירושו^*15, שפשתן גדל במצרים, ובמילא מובן, דכאשר "וינצלו את מצרים"^לו לקחו עמהם גם פשתן.

ועפ"ז — שגם בפירושיו הקודמים בא רש"י לבאר "מאין היו להם במדבר" ה­דברים המנויים בכתוב — מתורץ בפש­טות דיוק הט"ז^לז בפרש"י דידן, שמתחיל רש"י פירושו בתוס' וא"ו^לח, "ומאין היו להם במדבר" — "ולא אמר מאין בלא וא"ו".

[בט"ז^לז מתרץ שהי' "קשה ל"ל עצי שטים. . די לומר ושטים. . מש"ה כתב ומאין הי' להם, פירוש דקשה עוד מאין הי' כו', וצ"ל דהכתוב קאי על מה שנטע יעקב במצרים וע"ז אמר עצי, מאותן שטים שהיו כבר מנטיעת יעקב".

אבל צ"ע בתירוצו, שהרי מצינו עד"ז בכ"מ בפרש"י [שמתחיל פירושו בשאלה (כמו "למה נסמכה כו'" וכיו"ב) ובמפר­שים ביארו שעיקר השאלה שרש"י בא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org