אדר

אדר

... לשאלתו במאמר רז"ל, משנכנס אדר מרבין בשמחה כו' דבריא מזלי' א"כ איך זה קרה בחדש האמור שמת משה רבנו רועם של ישראל^*.

התירוץ מובן מסוגית הש"ס (מגילה יג, ב) אשר היתה סברא להכריע חדש האמור לשני הצדדים, וכמרז"ל שם כיון שנפל פור בחדש אדר וכו', אבל המסקנא שלא הי' יודע כו', וזה הכריע והחליט כל החדש כולו, אשר על כולו נאמר, ונהפוך הוא.

ב) לשאלתו בהסתירה לכאורה ממאמר רז"ל בענין הסתלקות הצדיקים, שקשה כיום וכו' ובמה שקורין ליום זה הילולא וכו'.

כבר האריכו בזה באחרונים, וכמה ביאורים נאמרו בזה עיי"ש (נקבצו בשד"ח אספ"ד מע' א"י סק"ו ובפאת השדה שם. בס' הילולא דרשב"י להרב מרגליות. ועיי"ג לקוטי הש"ס להאריז"ל לברכות ו, ב. פרש"י יבמות קכב, רע"א ריגלי — שהוא ל' יו"ט. ועוד).

(ממכתב ט"ז שבט, תש"כ)

... והרי נמצאים אנו בהימים דסומכין גאולה לגאולה, וידוע^* הרש"י הנפלא (והן ידעתי אשר חיותו בלשונות רש"י) תענית כ"ט סוף ע"א ד"ה משנכנס אדר, ימי נסים היו לישראל פורים ופסח. שמהא מוכח דבחדא מחתא הם, ואדרבה נקראים ע"ש אדר, שבו נולד וזרח קרנו של הגואל ראשון ואחרון, דגאולת מצרים וכימי צאתך גו' אראנו נפלאות — בגאולה העתידה, שכיון שע"י שקימו מה שקבלו כבר, בימי הפורים דאדר, שבמילא בטלה המודעה רבה לאורייתא — מתאחדת פנימית נפש איש הישראלי, אשר תמיד באמנה היתה אתו, וכידוע ממהר"ל מיוסד עמ"ש הרמב"ם בהל' גרושין ספ"ב, עם חיצוניות הנפש — שזהו הכלי לגילוי היחוד דסתים דאורייתא עם

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org