שיחה ב
שיחה ב
א. אי' בגמ'א: נשמה יתירה ניתנה בו באדם בע"ש במוצאי שבת נוטלין אותה ממנו שנאמר [בפרשתנוב: וביום השביעי] שבת וינפש כיון ששבת וי אבדה נפש (וינפש דורש בנוטריקון ווי נפשג). וכתבו הראשוניםד (וכן הוא בזהרה) שזהו הטעם לתקנת חכמים להריח בבשמים בכל מוצאי שבת — כדי להשיב את הנפש שדואבת על איבוד הנשמה יתירה במוצאי שבת [וכן פסק אדמו"ר הזקן בשולחנוו: הנהיגו חכמים להריח בבשמים בכל מו"ש כדי להשיב את הנפש שהיא דואבת ליציאת השבת בשביל הנשמה יתירה שהלכה לפיכך מיישבים ומשמחין אותה בריח טוב].
אמנם במוצאי שבת שחל בו יו"ט אין מברכים על הבשמים — ונחלקו הראשונים בטעמו של דבר:
הרשב"םז כתב "שהרי גם ביו"ט יש לנו נשמה יתירה כשבת".
ובתוס'ח הקשו "דא"כ במוצאי יו"ט אמאי לא תקינו בשמים (וממשיך) ולכך נראה דביום טוב ליכא נשמה יתירה", ומה שביו"ט שחל להיות במוצאי שבת אין מברכים על הבשמים — "משום דשמחת יו"ט ואכילה ושתי' מועיל כמו בשמים"*8 (ובמקום אחר כתבו בתוס'ט "כיון דיש לו מאכלים חשובים וטובים מיישב דעתו ממילא בלא ריח בשמים").
[וכן פסק אדה"ז בשולחנוי, דכשחל יו"ט במוצ"ש "א"צ לבשמים שתענוג יו"ט ושמחתו משיב את הנפש"].
וצ"ב במאי פליגי, כי דוחק לומר דפליגי במציאות אם ביו"ט ישנה נשמה יתירה. ובפרט שבזהריא מפורש שגם ביו"ט יש נשמה יתירה.
ב. והנה בתירוץ דברי הרשב"ם — שלכאורה תמוהים הם, כקושיית התוס', דא"כ היו צריכים לברך על הבשמים גם במוצאי יו"ט — יש לומר שכוונתו ע"ד מ"ש הר"ןיב בטעם שאין מברכים על הבשמים משבת ליו"ט, וז"ל: דמשבת לחול שיצא ממנוחה שלימה לעמל גדול צריך הנחת הנפש בבשמים אבל משבת ליו"ט
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- כרך לא
- Id
- rh-ngmahn40
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.