שיחה ג

שיחה ג

א. "לא תהי' משכלה ועקרה בארצך גו'"^א. בפרש"י מעתיק "לא תהי' משכלה" ומפרש "אם תעשה רצוני".

וכתבו מפרשים^ב, שחידושו של רש"י הוא, ד"אע"ג^ג דכאן לא כתיב תנאי. . על כרחך ג"כ על תנאי קאמר, דאל"כ הרי נמצא משכלה", כלומר, אע"פ שב­כתובים הקודמים מפורש התנאי ד"אם^ד שמוע תשמע בקולו ועשית כל אשר אדבר גו' ועבדתם את ה' אלקיכם גו'", מ"מ, כיון שכאן מתחיל הכתוב "לא תהי' משכלה" (בלי וא"ו המוסיף), הרי מזה "נראה^ה שזו פרשה בפני עצמה^ו והוי הבטחה בלתי תנאי"; וזהו ששולל רש"י בפירושו "אם תעשה רצוני", שגם הב­טחה זו היא על תנאי שבנ"י יעשו רצון ה', והכרחו של רש"י שגם הבטחה זו היא על תנאי — ד"הרי נמצא משכלה".

ולכאורה פירוש זה דחוק הוא, דאף שנאמר "לא תהי' גו'" בלי ו' המוסיף — איך יעלה על הדעת שברכות אלו ד"לא תהי' משכלה גו'" שאני מכל הברכות שבתורה ונאמרו בלי תנאי ואינן תלויות במצב האדם (עד שהוזקק רש"י לשלול קס"ד זו).

ועוד זאת: בהמשך ל"לא תהי' משכ­לה גו' את מספר ימיך אמלא" נאמר: "את^ז אימתי אשלח לפניך והמותי את כל העם גו' ושלחתי את הצרעה גו' וגרשה את החוי גו'" (ועוד כמה פרטים ע"ד גירוש האומות מן הארץ וירושת הארץ) — ובודאי לא יתכן לומר שכל הבטחות אלו הן "בלי תנאי", שהרי הן הן ההבט­חות האמורות לפנ"ז על תנאי ד"אם^ח שמוע תשמע בקולו גו' — ואיבתי את אויביך גו' ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמורי גו' והכחדתיו". ופרשה זו (ד"לא תהי' משכלה גו'") היא בהמשך לפרשה שלפני'.

יש מפרשים^ט, שהקס"ד היא רק בנוגע לברכה זו ד"לא תהי' משכלה גו' ב­ארצך", שמזה שהכתוב מדייק בה לומר "בארצך", יש משמעות, שאין ברכה זו תלוי' בקיום התומ"צ^י (דאל"כ מדוע היא רק "בארצך" ולא בכל מקום שמקיימים רצונו ית'), אלא זהו מסגולת הארץ^יא; וקמ"ל רש"י שגם ברכה זו ("בארצך") היא על תנאי ד"אם תעשה רצוני".

אבל לכאורה גם פירוש זה דחוק, כי א"כ הי' לו לרש"י להעתיק גם תיבת "בארצך", כיון שהיא יסוד פירושו "אם תעשה רצוני".

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org