221

מתחלה (קודם ז' ימי המילואים) והקמות את המשכן כמשפטו אשר הראית ב­הר"^ל, וכשאמר לו הקב"ה "ביום החודש הראשון באחד לחודש תקים כו'" היינו ש"ביום החודש הראשון תהי' הקמתו ל­עמדה^לא, הנה ידע כי בעת ימי המלואים יצטרך להקים ולהוריד כו'".

כלומר, לדעת הרמב"ן הציווי הרא­שון ("והקמות גו'") קאי על ז' ימי ה­מילואים ופירושו הקמה על מנת לפרקו, והציווי השני דקאי על ר"ח ניסן הוא על סוג "הקמה" אחר, "לעמדה".

אבל רש"י בפירושו על התורה אינו מפרש שהכוונה בציווי הקמתו בר"ח ני­סן היא "תקים לעמדה", ומדסתים משמע דס"ל שפירוש "ביום החודש הראשון גו' תקים את המשכן גו'" הוא (לא שביום זה "תהי' הקמתו לעמדה", אלא) כפשוטו, ש­הקמתו (סתם) בכלל תהי' ביום הזה, והיינו שפסוק זה הוא "פירוש" הכתוב "והקמות גו'". ולפ"ז, זה שהעמיד משה את המשכן לפני ר"ח ניסן, לא נצטווה ע"ז (בפירוש)^לב, אלא שלמד זאת מזה שנצטווה לחנך את אהרן ובניו בעבוד­תם, והחינוך בעבודה צ"ל במקום שבו תיעשה העבודה לאח"ז בקביעות. וגם נצטווה שכל ז' ימי המילואים יהיו "אל פתח אוהל מועד גו'"^לג, הרי שצריך להקים את המשכן.

והיינו שלדעת רש"י העמדת המשכן לפני ר"ח ניסן לא הי' בזה גדר של "וה­קמות את המשכן", שבא בתור קיום ה­ציווי ועשו לי מקדש^לד, אלא הוי רק פרט (ותנאי) במילוי ציוויים אחרים; משא"כ להרמב"ן גם לפני שמיני למילו­אים הי' בזה גדר דהקמת המשכן, אלא שהוא לא כהאופן דשמיני למילואים ש­אז הי' "הקמתו לעמדה".

ועפ"ז נמצא, שלדעת הרמב"ן, עיקר גדר "חינוך המשכן" הי' בז' ימי המילו­אים, ובמילא המשכן ביום השמיני כבר אינו בגדר "חינוך" אלא הוי שלימות המשכן, כמו שצ"ל עבודתו בשלימותה — עבודה הרגילה במשך כל הזמן.

ואילו לפרש"י (ע"פ פשש"מ) כיון שבז' ימי המילואים לא הי' גדר דהקמת המשכן אלא חינוך דאהרן ובניו, נמצא, דרק בשמיני למילואים הי' מעשה של "הקמת המשכן" בתור "חינוך" לעבודות דמשכן. והיינו שביום הח' גופא היו שני גדרים במשכן: א) יום השמיני, שמיני דימי מילואים, שהוא חינוך לעבודת המשכן, וקיום הציווי דועשו לי מקדש [ולכן מצינו ש(גם) ביום שמיני למילואים הקריב משה^לה קרבנות צבור (כפרש"י^לו), וכן מצינו כמה שינויים בסדר העבודה ביום הקמת המשכן לגבי סדר עבודה הקבוע לדורות (בעריכת לחם הפנים^לז, העלאת הנרות ועוד^לח)], ב) לאחר ששר­

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org