ואדרבה, לפי מה שפי' רש"י דבאם שינו הסדר (והקריבו על המזבח לפני הקמת המשכן והחצר) פסולין הרי זה א) לפי שחסר בזה פתח אוהל מועדכג, ולא לפי שאין כאן קדושת המזבח וחצר אוהל מועד והוי כשחוטי חוץ (כדברי הרמב"ן). ב) דין זה הוא רק בשלמים ולא בשאר קדשים.
וא"כ בנדו"ד בפרשתנו, אשר א) הי' כאן גדר "פתח אוהל מועד", כמפורש "ואת מזבח העולה שם פתח אוהל מועד", אלא שלא הוקם "החצר סביב למשכן ולמזבח", ב) המדובר בהקרבת עולה ומנחה (ולא שלמים) — שפיר כשרה ההקרבה על המזבח קודם שהועמדו קלעי החצר*23.
אבל כד דייקת אין מקום לפרש שלדעת רש"י סדר ההקרבה ביום הקמת המשכן הי' באופן כזה משום דקאי לשיטתו בש"ס, כי גם לשיטתו בש"ס אין זה אלא עבודה הכשירה בדיעבדכד, ופשיטא שהסדר הראוי והרצוי דהקרבה במשכן הוא כאשר המשכן הוא בשלימות בכל חלקיו וכל כליו על מקומםכה. והרי בפסוקים אלו קאי בתחילת הקמת המשכן ביום שמיני למילואים, ולא מסתבר שביום זה יעשו העבודות במשכן באופן הכשר רק בדיעבד ולא באופן הרצוי לכתחילה — ובודאי שההקטרה וההקרבה והעבודה דבכל הכלים היו כאשר הם בשלימותכו.
ג. ולכן נראה לבאר פלוגתת רש"י והרמב"ן על יסוד משנ"ת במ"אכז דפליגי בביאור הטעם שהקים משה את המשכן בז' ימי המילואים לפני ר"ח ניסן, אף שהקב"ה ציווהוכח "ביום החודש הראשון באחד לחודש תקים את משכן אוהל מועד";