Or Torah
רעו
לגוזר ים סוף לגזרים, לגזורין, [היינו] א"ז שמונת ימי המילה. יובן על פי מ"ש רז"ל הים ראה וינוס, מה ראה, ארונו של יוסף ראה. ובזוהר איתא ראה וינס [ויצא] החוצה. פי' הצדיק בורר הטוב מהרע. למשל אם ראה דבר שאינו הגון במקרה, בורר מזה הטוב ועושה יחוד, כמו שכתבתי במקום אחר על פסוק ורחל היתה יפת תואר, ויהי כאשר ראה יעקב את רחל. וכן היה כאן ביוסף הצדיק, ששידלתו בדברים, ובגדים שלבשה לו שחרית וכו', והיתה יפת תואר [ומתפארת לפניו], וכאשר ראה אותה בירר הטוב ממנה והתדבק במחשבתו בתפארת ישראל דלעילא. וזהו מ"ש רז"ל דמות דיוקנו של אביו (וכו') [ראה]. וזהו וינס ויצא החוצה, ולא כתיב חוץ, [ר"ל] שנס ויצא מחוץ לעולם החומרי, והתדבק בעולם העליון כנזכר. וזכותו גרמה שהים ראה גם כן ארונו וינס גם כן מחוץ לעולם הזה לעולם העליון, ושם אין מים, וכמו שאמר ר' עקיבא כשתגיעו לאבני שיש אל תאמרו מים מים, וממילא נעשה יבשה. והכל בזכות הצדיק השומר ברית קודש. וזהו לגוזר ים סוף לגזורי"ן, ר"ל למולין, [דהיינו] א"ז שמונת ימי המילה1.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.