Or Torah
ער
הכפירים שואגים לטרף וגו' [יאספון]. פי' כי הקב"ה ברא את העולם, ואיתא בזוהר בגין דיתקרי רחום וגו'. ואיתא בכתבי האר"י זלה"ה מפני מה מחויב האדם לכבד את אחיו הגדול, כי עיקר הזרעית [נ"א: הזריעה] בו הוא, וממה שנשאר נולדו שאר האחין, והוא להם כמו אב. ואם כך הוא בדבר גשמיות, קל וחומר בדבר רוחניות. כי כל המחשבות שבעולם באים ממחשבתו הקדומה יתברך, והמחשבה היתה בגין דיתקרי רחום וגו'. ונמצא כי נמשך הרחמנות בכל [נ"א: שהכל נמשך מרחמנות]. ויש למעלה מארי דחסד ומארי דדינים, והדינים [נ"א: נמצא הדינים] אין להם פה לקטרג כי אין רצון המלך בדין רק ברחמנות, אך כי הם נבראו בשביל זה. וזה דומה כמי שצוה אותו המלך לעשות דבר המכעיסו, ואין לו ברירה כי מחויב לעשות, ועושה שלא ברצון. כך המקטריגים מחויבים [לעשות] התמנותם [נ"א: שעושים בחיוב התמנותם], אך הם רוצים ג"כ שלא יציית [נ"א: ישמעו] להם. וזהו הכפירים שואגים לטרף. [הכפירים] הם המקטריגים, שואגים, הם צועקים לטרוף, ולמה ברא אותם הש"י לטרוף, מוטב היה ולבקש מאל (אכלם), פי' ממדת החסד, [אכלם], החיות שלהם. תזרח השמש, פי' מדת הרחמנות נקרא שמ"ש, יאספון, הם נאספים ממציאותם [כי בזה יכריתו הדינין]. כי נבראו הדינים שהוא יתברך אוהב את זאת, נמצא כי יש בגבורה מדת אהבה, אבל כשאדם מגביר האהבה [נ"א: רחמים] מבטל הדין ממציאות.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.