169

שבמקום זה מדבר הקב"ה לישראל (ב­אמצעות משה, כנ"ל), אלא גם להיפך, דכאשר בנ"י צריכים לבקש איזה דבר מאת הקב"ה, מתכנסים ל"בית ועד" זה להתפלל^כט אליו ית'.

[ומדוייק בלשון רש"י במשל ה"מלך הקובע מקום מועד לדבר עם עבדיו שם" — דלכאורה הול"ל "אל עבדיו" (ע"ד לשון הכתוב הקודם "לדבר אליך" (לא "עמך" או "אתך"), אף ששם קאי על משה) — אלא שכוונת רש"י בזה לדייק, שאין ההדגשה בזה שזהו המקום שהמלך מדבר אל עבדיו, אלא שזהו המקום ה­קבוע ששם "מתדבר" המלך עם^ל עבדיו (כולל ג"כ, שהעבדים מדברים שם עם המלך)].

ואין להקשות, איפה מצינו (בפשוטו של מקרא) שבנ"י התפללו בפתח אהל מועד — כי זהו דבר המובן מאליו (ואין רש"י צריך לפרשו) דכשיש צורך להת­פלל עושים זה במקום של הקהלה (כבית הכנסת), ובמדבר הרי זה הי' אצל פתח אוהל מועד, מקום "מקרא העדה".

ובפרט שמצינו כן בפירוש בנוגע ל­בית המקדש, שנקרא^לא "ביתי בית תפ­לה", שנוסף על זה שביהמ"ק הוא מקום השראת השכינה ושם הקריבו קרבנות^לב, הרי הוא גם מקום ששם נתאספו ישראל להתפלל אל ה', "והתפללו והתחננו אליך בבית הזה"^לג [ויש לומר שזה מובן גם מפרש"י לעיל עה"פ^לד "וזה שער השמים" — "מקום תפלה לעלות תפלתם השמימה"],

וכיון שגם המשכן נקרא "מקדש", "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"^לה, מובן, שלפני בנין בית המקדש הי' המשכן "מקום תפלה"^לו.

ויהי רצון, שכן תהי' לנו, שעל ידי ה­עסק ב"צורת הבית^לז. . ומוצאיו ומו­באיו", נזכה לבנין בית המקדש (השלי­שי)^לח, שאז יתגלה גם המשכן (וכל כליו) שעשה משה^לט, "ונועדתי שמה לבני ישראל", במהרה בימינו ממש.

(משיחת ש"פ תצוה תש"מ)

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org