167

בנ"י אל פתח אוהל מועד ומשה שמע דברי ה' בתוך האוהל ומסרם לבנ"י^יב.

[ועפ"ז יובן גם ההמשך בפסוקים ה­באים^יג — "וקדשתי את אוהל מועד גו' ואת אהרן גו' אקדש לכהן לי. ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלקים": בתחילה מבאר הכתוב בנוגע למשה, שאף שדברי ה' הם רק למשה, מ"מ, ה"ז כמלך המדבר עם עבדיו, שהדיבורים מכוונים לכל ישראל, ובמילא חל ע"ז מ"ש "ונועדתי שמה לבני ישראל", ובהמ­שך לזה אומר, שכן הוא בנוגע לכללות המשכן, שאף שהשירות במשכן שייכת לבני אהרן הכהנים המשרתים במשכן, מ"מ, השראת השכינה שבמשכן היא (לא רק לאהרן ובניו, אלא) "בתוך בני ישר­אל"].

ג. אבל פירוש זה אינו מתיישב בלשון רש"י, כי:

א) אם כוונת פרש"י זה הוא לתרץ הלשון "(ונועדתי שמה) לבני ישראל", הי' צריך להעתיק תיבות אלו בהד"ה?

ב) באם עיקר חידושו של רש"י הוא, שכוונת ד"ונועדתי" היא בשביל דיבור, אף שנאמר "לבני ישראל" — הו"ל לרש"י לקצר בתחילת פירושו ולכתוב "ונועדתי שמה — בדבור", ולמה מקדים "אתועד עמם", שלכאורה אינו אלא הכפלת לשון הכתוב עצמו?

ג) למה כ' רש"י "בדיבור" ולא "ל­דבר" (כלשון הכתוב "לדבר אליך")?

ד) ועיקר: שאלה זו כבר מתעוררת בפסוק הקודם, "אשר אועד לכם. . ל­דבר אליך", שמזה מוכח שהדיבור ל­משה (אליך) נק' "אועד לכם" (לבנ"י), ועכצ"ל שזהו מפני שהדיבורים למשה הם בשביל^יד ישראל. וא"כ הו"ל לרש"י להביא המשל שם^טו.

ד. ולכן נראה לפרש דברי רש"י ב­אופן אחר, ובהקדים:

הכתובים ד"אשר אועד גו' ונועדתי גו'" באים בהמשך למ"ש "עולת תמיד לדורותיכם פתח אוהל מועד לפני ה' — אשר אועד וגו'", ובפשטות, זהו פירושו של "אוהל מועד"^טז, שנקרא כן מפני ש­שם "אועד לכם גו' לדבר אליך גו' ונו­עדתי שמה לבני ישראל".

ועפ"ז יש לומר, ששני הכתובים — (א) "אשר אועד לכם גו' לדבר אליך", (ב) "ונועדתי שמה לבני ישראל" — הם שני ענינים שונים ב"אוהל מועד".

והביאור בזה:

לקמן בפ' תשא נתבאר^יז, שאחרי חטא העגל לקח משה את אהלו מחוץ למחנה "וקרא לו אוהל מועד והי' כל מבקש ה' יצא אל אוהל מועד גו'", ובפרש"י שם "וקרא לו, והי' קורא לו אוהל מועד הוא בית ועד למבקשי תורה", ואח"כ נאמר^יח "והי' כבוא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה", היינו, שאהלו של משה (שקרא לו "אוהל מו­

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org