מו כ"ה בפרש"י, ועד"ז במכילתא (ויל"ש) "שכשברא הקב"ה את עולמו", והובאה רק התחלת הכתוב "אף ידי יסדה ארץ", ולא ההמשך "וימיני טפחה שמים" (ולא נרמז אפילו — לא במכילתא ולא ברש"י — ב"וגו'"). ועפ"ז מובן ש"העולם" שברש"י (ומכילתא) קאי רק על הארץ*
* במכילתא שם לפנ"ז "שכשברא הקב"ה את העולם לא בראו אלא במאמר שנאמר בדבר ה' שמים נעשו", כי פי' "עולם" בכ"מ הוא בהתאם לענינו.
מז בפרש"י בראשית (א, כז) "שהכל נברא במאמר והוא (האדם) נברא בידים". אבל שם אין ההדגשה שנברא בשתי ידים (כהמקדש), ואדרבא מביא הכתוב "כפכה" לשון יחיד, אלא שנברא בידים ולא במאמר (ראה מפרשי רש"י שם. ובדפוס שני דרש"י שם "והוא ביד"). ולהעיר שבמדרש תהלים (קלט, ה), אבות דר"נ (ספ"א) מכאן לאדם ולבית המקדש שנבראו בשתי ידים. וראה פדר"א ספ"כ וברד"ל שם אות מג.
מח ל' הרמב"ם ריש הל' יסודי התורה.
מט אבות פ"ה מ"ד.
וזהו תוכן החילוק בין העולםמו מז מח מט
נ
נא ראה שמו"ר (פרשתנו) פכ"ג, ד: מיום שברא הקב"ה את העולם ועד שעמדו ישראל על הים לא מצינו אדם שאמר שירה להקב"ה אלא ישראל כו'.
נב בפרשתנו בריש השירה (טו, א). אף ששירה ראשונה (שבמכילתא שם) "נאמרה במצרים שנאמר השיר יהי' לכם כליל התקדש חג".
נג להעיר מהתחלת לשון המכילתא שם: את השירה הזאת וכי שירה אחת היא והלא עשר שירות הן כו'. וע"פ המבואר בפנים יל"פ סגנון הלשון במכילתא שקיים גם להמסקנא, דהרי במכילתא שם ליתא תירוץ ע"ז (ולכן כמה מפרשים מחקוהו מהמכילתא).
נא נב נג
מו כ"ה בפרש"י, ועד"ז במכילתא (ויל"ש) "שכשברא הקב"ה את עולמו", והובאה רק התחלת הכתוב "אף ידי יסדה ארץ", ולא ההמשך "וימיני טפחה שמים" (ולא נרמז אפילו — לא במכילתא ולא ברש"י — ב"וגו'"). ועפ"ז מובן ש"העולם" שברש"י (ומכילתא) קאי רק על הארץ* * במכילתא שם לפנ"ז "שכשברא הקב"ה את העולם לא בראו אלא במאמר שנאמר בדבר ה' שמים נעשו", כי פי' "עולם" בכ"מ הוא בהתאם לענינו.מז בפרש"י בראשית (א, כז) "שהכל נברא במאמר והוא (האדם) נברא בידים". אבל שם אין ההדגשה שנברא בשתי ידים (כהמקדש), ואדרבא מביא הכתוב "כפכה" לשון יחיד, אלא שנברא בידים ולא במאמר (ראה מפרשי רש"י שם. ובדפוס שני דרש"י שם "והוא ביד"). ולהעיר שבמדרש תהלים (קלט, ה), אבות דר"נ (ספ"א) מכאן לאדם ולבית המקדש שנבראו בשתי ידים. וראה פדר"א ספ"כ וברד"ל שם אות מג.מח ל' הרמב"ם ריש הל' יסודי התורה.מט אבות פ"ה מ"ד.נ פרש"י יתרו כ, כא.נא ראה שמו"ר (פרשתנו) פכ"ג, ד: מיום שברא הקב"ה את העולם ועד שעמדו ישראל על הים לא מצינו אדם שאמר שירה להקב"ה אלא ישראל כו'.נב בפרשתנו בריש השירה (טו, א). אף ששירה ראשונה (שבמכילתא שם) "נאמרה במצרים שנאמר השיר יהי' לכם כליל התקדש חג".נג להעיר מהתחלת לשון המכילתא שם: את השירה הזאת וכי שירה אחת היא והלא עשר שירות הן כו'. וע"פ המבואר בפנים יל"פ סגנון הלשון במכילתא שקיים גם להמסקנא, דהרי במכילתא שם ליתא תירוץ ע"ז (ולכן כמה מפרשים מחקוהו מהמכילתא).The Lubavitch Library · chabadlibrary.org