80

ויש לומר, ששיטת רש"י בפירושו על התורה היא שיטה ג', ממוצעת ביניהם: גם בשירה ס"ל לרש"י שלא קיימת הכפלה סתם, כי אם כאשר נוסף פרט וענין חדש [וכמ"ש רש"י (ישן)^ל בנוגע לשירת הים "כי גאה גאה. . בא הכפל לומר. . וכן כל השירה תמצא כפולה", ורש"י מפרש בהכתובים טעם לכפל ה­ענין^לא]; אבל לאידך, ההוספה אינה ב­ענין חדש (לגמרי), אלא פרט נוסף באותו ענין [ע"ד "ועל^לב השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלקים וממהר האלקים לעשותו" — שהכפל מוסיף תוקף וזריזות בענין זה עצמו].

וכן הוא בכתוב דידן — שיש בו כפל לשון, "מכון לשבתך פעלת ה', מקדש אדנ"י כוננו ידיך"; וכוונת הכפל יש לפרש בג' אופנים: (א) שזהו כפל גמור, רק ליופי המליצה, (ב) שזה מוסיף ענין חדש לגמרי, (ג) זהו פרט נוסף באותו ענין.

וזהו ההבדל בין ג' שיטות הנ"ל:

במכילתא — בו דרשו רבותינו — דריש את הכפל "מקדש אדנ"י כוננו ידיך" בענין חדש (שלא דובר אודותו לפנ"ז) — המקדש דלעתיד שיבנה לאחרי שיחרב הראשון והשני;

פירוש הגמ' דקאי על בנין המקדש הראשון (והשני) על ידי צדיקים — מתאים להשיטות שהכפל בכתוב הוא ליופי המליצה, ועפ"ז כוונת הכתוב ב­"מקדש אדנ"י כוננו ידיך" היא כמו בהת­חלת הכתוב "מכון לשבתך פעלת ה'"^לג;

ולפרש"י, כפל זה בא להוסיף פרט נוסף במקדש זה שיבנה בכניסתם לארץ, דנוסף על כך שהקב"ה פעל "מכון לשב­תו" למעלה, הנה עוד זאת שיבנה את המקדש דלמטה בשתי ידיו [אלא שב­פועל לא נתקיים זה בכניסתם לארץ בפעם הא', ואימתי יקויים — "לעתיד לבא"].

ה. ויש לבאר בעומק יותר תוכן החי­לוק בין ג' הפירושים, ובהקדם ביאור הטעם שבשירת הים (שתוכנה ההודאה על נס דקריעת ים סוף והריגת המצרים) נזכר בכלל "בית המקדש" ומעלתו ("מ­כון גו' מקדש גו'") — דלכאורה מאי בעי הכא?

זה שנזכר בשירה ע"ד הכניסה לארץ — "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך"^א — מובן, כי זהו ההמשך והשלימות דגאולת מצרים, כמ"ש^לד "אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני גו'"^לה (וכאמרם לפני זה בהשירה עצמה^לו — "נחית ב­חסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך"^לז); וכיון שקי"ס הוא הגמר וה­סיום דיציאת מצרים (שהרי רק אז בטל כל הפחד מהמצריים), לכן כללו בשירת הים, שמעתה שנגמרה יציאת מצרים הרי

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org