שיחה ב
197
שאין צריכים בשמים כי אין הנפש דואבת (ע"ד דברי הר"ן הנ"ל)].
ו. והנה אף שכמה ראשונים הביאו הענין דנשמה יתירה כטעם על ברכת בשמים במוצאי שבת — הרמב"ם לא הזכירו, וז"ל (בהל' שבתמט): ולמה מברכים על הבשמים במוצאי שבת מפני שהנפש דואבת ליציאת שבתנ משמחין אותה ומיישבין אותה בריח טוב.
ואף שבהגה"מ מציין ע"ז למאמר הגמ' "נשמה יתירה כו'", ומשמע שכוונתו לומר ולפרש דמ"ש הרמב"ם "הנפש דואבת ליציאת שבת" היינו מ"ש בגמ' שבמוצ"ש נוטלין מהאדם את הנשמה יתירה שניתנה לו — הנה מסתימת לשון הרמב"ם "מפני שהנפש דואבת ליציאת שבת"
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- כרך לא
- Id
- rh-afmxewwq
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.