כז. כשהתועלת מהמלאכה רק כשנעשית בשבת
ו
ואפשר שאינן חולקים כלל, שהמתיר אפשר שלא התיר אלא כשהוא בענין שכשלא יעשה בשבת ואחר השבת לא יהיה להישראל כלל חפץ במלאכתו אזי לא ישלם לו הישראל בעד מלאכתו, ונמצא שבמה שהוא עושה המלאכה בשבת מגיע לו ריוח שישלם לו הישראל בעד מלאכתו. ובזה אפשר שגם האוסר מודה שהוא מותר, דכיון שגם להנכרי מגיע ריוח ממלאכת השבת אינה נראית כאלו היא נעשית בשביל הישראל בלבד. אבל אם הוא בענין שאף אם לא יעשה בשבת יעשה אחר השבת ויצטרך הישראל לשלם לו, כיון שלא התנה עמו בתחלה על מנת שתוגמר המלאכה במוצאי שבת מידתתקפו, ונמצא שאין מגיע ריוח להנכרי ממה שעושה בשבת אלא להישראל בלבד, אפשר שבזה אף המתיר מודה שהוא אסורתתקפז (שוע"ר רנב, ה).
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Volume
- הנאה וריוח ממלאכת הנכרי
- Id
- rh-gy3w9scb
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.