לקוטי שיחות
הוספות - שיחות ומכתבים ח
439אלול
ב"ה, יום השלישי פ' עקב תשמעון,
ערב ט"ו באב, ה'תשמ"ב.
ברוקלין, נ. י.
כל החוניםות במחנה גן ישראל
בכל מקום שהם
ה' עליהם יחיו
שמחתי לשמוע שעונת הקייטנה עוברת עליכם בטוב, בחיזוק בריאות הגוף ובריאות הנשמה גם יחד.
ובודאי אין צורך להסביר לכם שבכל אדם בכלל — בריאות הגוף קשורה בבריאות הנפש, ובנוגע ליהודי בפרט — חיי הנשמה הרי הם קיום התורה ומצותי', עליהן נאמר „כי הם חיינו ואורך ימינו".
וכיון שהנכם בני עם — עליו התורה מעידה כי הוא „עם חכם ונבון" בטח מבינים אתם שמאחר שהנשמה מחי' את הגוף, הרי צרכי הנשמה — לימוד התורה וקיום מצותי' — קודמים לכל דבר,
ועל ידי כך היהודי בריא ושלם בנשמתו ובגופו גם יחד.
ויהי רצון שתמשיכו בהנהגה האמורה, ויתירה מזו — באופן דמוסיף והולך במשך כל הימים הבאים עליכם ועלינו לטובה,
והבטיחו חכמינו זכרונם לברכה שאין לך דבר העומד בפני הרצון, זאת אומרת — שאין הדבר תלוי אלא ברצונכם.
440ובפרט שאחרי עונת הקייטנה בא חודש אלול, שחז"ל אומרים כי אלו"ל ראשי תיבות — אני לדודי ודודי לי. ו"דודי" זה הקדוש ברוך הוא, אוהב עמו ישראל, הקטנים עם הגדולים, ורוצה בטובתם בכל.
ובודאי תנצלו במילואם ימים אלה, שהם ימי הכנה לשנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה, להתחזק בהנהגה של „אני לדודי", כלומר הנהגה חדורה אהבת ה' וחפץ ורצון ותשוקה למלא רצונו,
ומובטח לכם ש"דודי לי" — שהשם יתברך מצליח אתכם ומברך אתכם וכל הקרוב ויקר לכם בכל המצטרך בגשמיות וברוחניות גם יחד.
ויקויים בקרוב ממש: הרנינו לאלקים עוזנו הריעו לאלקי יעקב — בגאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
בברכה להצלחה בכל האמור441ב"ה, יום השלישי, שהוכפל בו כי טוב,
פ' שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך,
שלשים לחודש מנחם אב,
ראש חודש אלול, ה'תשמ"ג.
ברוקלין, נ. י.
מכתבו נתקבל, ות"ח.
ובעמדנו בהתחלת ימי רצון אלה, ובלשון חז"ל מה הראשונים ברצון אף אחרונים ברצון — ונצטווינו בפרשתנו, פרשת שופטים ושוטרים תתן לך: תמים תהי' עם ה' אלקיך — כולל הפירוש נפש האלקית ונפה"ב, הגוף והנפש גם יחד, ע"י הגברת הנפש על הגוף, ועד שתהי' הנפש עיקר והגוף טפל,
ופשיטא בהנוגע לחיי הנפש, שהם קיום התורה ומצותי', עליהן נאמר כי הם חיינו ואורך ימינו,
הרי עת רצון דלמעלה מוסיפה בתוקף רצון האדם למטה — למלאות רצון השם בהאמור — בתורה עבודה (תפלה) וגמ"ח (— מצות) כדבעי,
442ובכדי לקיימן כדבעי — צריך כל אחד „לתת" בהנהגתו יום יומית „שופטים" — חב"ד דנפשו האלקית שיפסקו הדין ויורוהו ברור איך עליו להתנהג וגם „שוטרים" — הרצון והתענוג דנפשו האלקית, שאז ודאי שיקיים פסקי השופטים האמורים,
ובאופן דמוסיף והולך במשך כל ימי החודש,
ובפרט שאמרו חז"ל אשר אלו"ל ראשי תיבות — אני לדודי ודודי לי. „דודי" זה הקדוש ברוך הוא, אוהב עמו ישראל, הקטנים עם הגדולים, ורוצה בטובתם בכל.
ונמצא הוא „בשדה" — עם כאו"א תיכף בתחלת עבודת היום, עוד קודם שנכנס ונעשה (גם בגלוי) בן עיר, עיר אלקינו,
ובלשון הכתוב: אלקים נצב בעדת א־ל, דקדים ואתי,
ומברך את כאו"א בברכה תמימה, בגשמיות וברוחניות גם יחד, ועד אשר בלשון הכתוב: נחלתו (— מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה) יאכלון, השם הוא נחלתו כאשר דבר לו,
ועד לקיום הברכה העיקרית, אשר לה מצפים ומקוים כל היום בכל יום,
גאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו ממש.
בברכת כתיבה וחתימה טובה
443. . . ובקרבנו לחודש אלול חדש החשבון דכל השנה, ומחשבה טובה הרי הקב"ה מצרפה למעשה, הרי מחשבה טובה בהכנה דאלול, הן בהסוג דאדם למקום — אני לדודי ודודי לי, הן בסוג דאדם לחברו — איש לרעהו ומתנות לאביונים, תהי' התחלה טובה להמעשה אף שתבוא אח"כ ואשר הקב"ה יצרפם יחד ועי"ז יתעלו ממקום טהור לקדוש יותר, וכמבואר בתניא דבאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, למקום נעלה ועליון יותר, ובמילא באות ההשפעות מבלי מניעות ועכובים ע"ד המבואר בלקו"ת סוף פ' קרח.
. . . וכיון שנכנסנו להימים אשר עליהם אמרו רז"ל שכל המוסיף מוסיפין לו, הנה יה"ר שיוסיף כאו"א בעניני תורה ומצוה מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות, ויוסיף השי"ת בברכותיו בכל המצטרך לאדם וביתו.
והרי גם מתקרבים אנו לימי חדש הרחמים, הוא חדש אלול, אלו"ל ר"ת איש לרעהו ומתנות לאביונים, וידוע דרז"ל איש זה הקב"ה שנאמר ה' איש וגו' וקורא הוא לבני ישראל בשם אחיי ורעיי, ואפילו אלו שאין בהם — בגלוי — עניני הסוג דאח ורע, נכנסים הם ודאי בסוג השני דמתנות לאביונים, אביון — התאב לכל דבר, כי חסר הוא כל דבר —
אשר — בלשון רבנו הזקן — בסבר פנים יפות ובפנים שוחקות ימלא השי"ת משאלות לבב כאו"א לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות.
(ממכתב מוצש"ק כ' מנחם אב, תשי"ז)
. . . בודאי למותר לעוררו, אשר ימי רצון דאלול ותשרי מסוגלים ביותר לקרב הניצוצות אל המאור. ויש ממוצע המחבר, אנכי עומד ביניכם ובין ה' אלקיכם גו', ועליו זכותו זה . . .
(ממכתב י"ג אלול, תש"ט)444ב"ה, כ"ז אלול ה'תשי"ז
ברוקלין
אגודת נשי ובנות חב"ד
סניף:
ה' עליהם יחיו
איך בין געווען צופרידען צו באַקומען אַמווייניגסטען אַ קורצען איבערבליק וועגען אייער אַרבעט אין דער פאַרגאַנגענהייט, און איך האָף אַז מער ווי געשריבן איז געטאָן געוואָרען, און דער עיקר אַז אין דער צוקונפט זאָל מען אויסברייטערען די אַרבעט אין אַלע מעגליכע אופנים.
איך האָף אויך, חאָטש איר דערמאָנט ניט וועגען דעם אַז צווישן די ענינים וואָס ווערען געלערענט, איז אויך דאָ דער לערנען פון חוקי ודיני טהרת המשפחה, מיט די פאַרהייראַטע פרויען אָדער כלות וועלכע גייען חתונה האָבען, און אויך די דינים וועלכע זיינען פאַרבונדען מיט די כשרות פון עסען זאַכן, וועלכע דאָס לעצטע קען מען לערנען אויך מיט מיידלעך. און אויף וויפיל איך געדיינק, זיינען די דינים פראַן אויך צונויפגעקליבען אין דעם סידור קרבן מנחה, וואָס האָפענטליך האָבען ווער פון די פרויען אַזאַ סידור, און ווען ניט וועט מען דאָס אייך צושיקען.
און אַזוי ווי מיר געפינען זיך איצטער אין חודש אלול, וואָס לויט ווי ערקלערט פון כ"ק מו"ח אדמו"ר בארוכה, איז דאָס דער חדש פון חשבון הנפש פון דעם אַוועקגייענדען יאָהר, און אויך אַ גוטע צוגרייטונג צום קומענדען יאָהר, אַז עס זאָל זיין אַ גוטער זיסער יאָהר, סיי בגשמיות און סיי ברוחניות,
דאַרף דער חשבון און די הכנה פאַרמאָגען אין זיך אויך די באַטייליגונג פון יעדער חברה פון נשי ובנות חב"ד פון יעדער סניף און אויך די גוטע החלטה און פעסטקייט אויף צו טאָן נאָך מער אין דעם אין די קומענדע טעג וואָכען און חדשים,
און השם יתברך זאָל העלפען אַז געזונטערהייט אין גוטער שטימונג זאָל מען פאַרווירקליכען אַלע גוטע החלטות אין דער פולסטער מאָס און אויך מיט אַ הוספה.
בברכה צו גוטע בשורות אין דאָס אויבן
געזאָגטע און צו אַ כתיבה וחתימה טובה צו
יעדערע פון די חבירות מיט זייערע בני בית
שיחיו445ב"ה, ימי אלול, תשל"ט
ברוקלין, נ. י.
לכל המשתתפים בכנס
לכבוד עולים החדשים
ה' עליהם יחיו
בנועם ובשמחה קבלתי הידיעה על דבר הכנס לכבוד עולים החדשים, ובפרט אלה שנכנסו לבריתו של אברהם אבינו בזמן האחרון.
ובודאי תקויים בכל אחד מהם הברכה המקודשת מדורות אין־ספור: כשם שנכנסו לברית כן יכנסו לתורה ולחופה ולמעשים טובים, והוריהם וקרוביהם וכל בית ישראל שי' ירוו מהם רוב נחת אמתי, נחת יהודי, תמיד כל הימים.
בהזדמנות זו אביע רגשי לבבי, מעומקא דלבא — אשר בודאי גם כל אחינו בני ישראל רוחשים אותם — רגשי גאון וחדוה אשר למרות היותם עשיריות בשנים במצב של אי־יכולת לקיים בפועל סדר חיים על פי התורה ככל הדרוש, ולא רק משום מניעות ועכובים שגרתיים, אלא — שהיו קשורים ברדיפות ובמסירות נפש (ולא כאן המקום לעמוד עליהם באריכות), עם כל זה שמרו על הגחלת בכל תוקף נשמתם, והלהיבו אותה לאבוקה שהאירה חייהם ונתנה להם הכח והעוז להתגבר על כל הקושיים והנסיונות.
והרי זה מאמת עוד הפעם דבר תורה, תורת אמת ותורה אור (המאירה כל דבר לאמתתו): אני ישנה ולבי ער, כלומר, שאפילו כשיהודי נמצא במצב שיהדותו היא בכמה פרטים בבחינת „ישנה" ואין ביכולתה זמנית לבוא לבטוי, הרי הלב היהודי תמיד „ער" ופועל; וכשהלב בריא ושלם, הרי משפיע הוא חיות (על־ידי „הדם הוא הנפש") לכל הגוף, וסוף סוף באה חיות זו לבטוי מלא בכל חלקי הגוף.
ומכאן התקוה החזקה, אשר בבואם ובהמצאם בתנאי חיים חדשים המאפשרים לחיות חיי היום־יום על פי התורה ומצותי' ככל הדרוש, בלי כל מניעות ועכובים מהחוץ, תתבטא השפעת „לבי ער" בכל מלוא המדה להשתלט ולנהל כל פרטי החיים היומיומיים, ועד שכל רואיהם יכירו ויפליאו עוצם העוז היהודי שהטביע הקדוש ברוך הוא בנפש כל איש ואשה הישראליים, לעמוד איתן ללא כל כניעה ופשרה בכל הנוגע לעניני הנשמה, וענינים עקריים בכלל, מבלי להתחשב עם כל הפרעה איזו שתהי', ולחנך בניהם בדרך זו, במעשה בפועל לדוגמא ולמופת.
ויהי רצון שתקויים בכל או"א מהם הבטחת הקב"ה: אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גו' — כל הברכות האמורות בפרשה, ועד לכל המצטרך בפשטות — הסתדרות טובה בפרנסה ובנחת מילדיהם ויוצאי חלציהם, ויזכו, בתוך כלל אחינו בני ישראל, לגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו בקרוב ממש.
446ורואים השגחה פרטית גם לי), חודש של התקרבות מיוחדו בשמים, חודש הרחמים והברכו בשדה" בס' לקוטי תורה לרבינו הכוללת, אשר כל אחד ואחת מ. שם יכתבו ויחתמו לשנה טובה בזה שהכנס נועד בימי חודש אלול (אני לדודי ודודי ת והידוק קשר האהבה והדבקות בין יהודים לאביהם ות בכלל (כמבואר ענינו על פי משל הידוע ד"מלך ו הזקן פ' ראה דף ל"ב), ובפרט חודש ההכנה לברכה נהם ביחד עמנו ועם כל אחינו בני ישראל באשר הם ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.