לקוטי שיחות
הוספות - שיחות ומכתבים טז
536וילך
ברוקלין, נ. י.
לתלמידים, ולתלמידות,
במוסדות חינוך בכל מקום שהם
ה' עליהם יחיו
בנועם מאשר אני קבלת המכתבים והדו"ח, ויהי רצון שילכו מחיל אל חיל בלימודם בתורה בהתמדה ושקידה ובקיום מצוותי' בהידור.
ובפרט ששנה זו היא שנת הקהל, כמודגש כמה פעמים הכתוב — „הקהל את העם, האנשים והנשים והטף גו' למען ישמעו ולמען ילמדו גו' ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת".
ובהתאם לזה, תקותי חזקה שהפעולות בכיוון האמור הן באופן של פעולה נמשכת הפועלת — כהמשך הכתוב — על „כל הימים אשר אתם חיים על האדמה". ולא עוד אלא שהן באופן של מוסיף והולך, כהוראה הכללית בכל עניני טוב וקדושה — להעלות בקודש, על אחת כמה וכמה בשטח החינוך.
והרי זה גם כן מההוראות העיקריות דימי החנוכה הממשמשים ובאים, שמוסיפים בנר ואור — בנר מצוה ותורה אור — מיום ליום.
בברכה לימי חנוכה מאירים,
מאירים בזמנם ומאירים בכל השנה כולה,
ולבשורות טובות בכל האמור
בנועם מאשר אגי קבלת מכתב כת"ר מח"י כסלו, ות"ח ת"ח על ברכותיו. וברך לקחתי ואשיבנו, ולא עוד אלא ועיקר שהבטיחה תורתנו תורת אמת אשר כל המברך מתברך בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר.
537ותודה מיוחדת מקרב לב על הבשורה הטובה בסיום מכתבו שבקרוב יתחילו בכתיבת הס"ת לצה"ל. ויהי רצון אשר כמו בכל עניני טוב וקדושה, ועל יסוד מאמר חכמינו ז"ל אין מזרזין אלא למזורזין — שגם בענין הכי חשוב זה יעשו בזריזות המתאימה. ובפרט שזהו ענין כללי הנוגע לכל עמנו בני ישראל, עליו נאמר ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני כל האדמה, על אחת כמה בחירי עם ישראל המוסרים נפשם על הגנת ארץ הקודש והעם היושב עלי', ועד למסירת נפש ממש.
והרי ענין כתיבת הס"ת הוא בהתאם להכתוב אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה"א נזכיר. אשר אף שצריכה להיות עשי' בדרך הטבע, בנשק טבעי והכי טוב ומשוכלל, אבל לכל לראש הרי צריך להיות הנשק הנפלא של עם ישראל בכלל וצבא הגנה לישראל במיוחד — בשם ה' אלקינו נזכיר. ואמרו חכמינו ז"ל כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה; ואז ישנה ההבטחה ויהי בנסוע הארון גו' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך. ועוד יתרה מזו, כלשון הכתוב וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך ויראו ממך, שמלכתחילה אינם נכנסים במצב של מלחמה. ואדרבה, ונתתי שלום בארץ גו' וחרב לא תעבור בארצכם, וכפירוש חכמינו ז"ל — אפילו חרב של שלום, בצורת מפקחי או"ם וכיו"ב.
והשי"ת יצליחו להפיק מבצע זה, כאמור, בזריזות דונפלינו, ויראה ברכה והצלחה בכל פעולותיו במילוי תפקידו הכי חשוב ואחראי בתור הרב הראשי לצה"ל ומתוך שמחה וטוב לבב.
בכבוד ובברכה להצלחה רבה בכהנ"ל
נעם לי לקבל הפ"ש ומכתב כת"ר על ידי ידידינו שקיימו שליחותו בגופם והביאו גם כן הסידור לחיילי צה"ל, והמחזור לפסח ושבועות והמחזור לחג הסוכות. ות"ח על שימת לבבו בכל האמור.
ומענין לענין באותו ענין, שמחתי במיוחד לכתבו על דבר המבצע הכי נעלה כתיבת הספתורה המיועד ומוקדש לאחב"י שזכו להיות מגיני ארץ הקדש והדרים עלי', צבא הגנה לישראל. וכיון אשר המצב הוא, בלשון חכמינו ז"ל, של כבשה אחת בין שבעים כו', מובן שיפה שעה אחת קודם, לא רק בנוגע לכתיבת הס"ת אלא גם לסיומה, ובל' חכמינו ז"ל עושים שמחה לגמרה של תורה. ואם לימוד התורה מגינא ומצלא בעידנא ושלא בעידנא, על אכו"כ קיום המצוה ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה גו', אשר כתיבה וגמר האמור בודאי יביאו — בנוסף על העיקר — גם להוספה בלימוד תורתנו תורת חיים בחיות, ביחד עם מעשה הוא העיקר —538ובהקדמת נעשה לונשמע. ובפרט שזה בטבע ויסוד קיומו של כל צבא, ומכל שכן צבאות ה' שהקדימו נעשה לונשמע.
[ומה טוב לדעת בעל פה חלקים מתורה שבכתב וכיו"ב, והרי זוהי סגולה מיוחדת וענין מיוחד בנוגע לאנשי צבא, אשר במילוי תפקידם ישנם כמה מצבים שאי אפשר לעיין בספר או אפילו לקרא בו, כי אם אך ורק שינון התורה בעל פה, שזה אפשר לעשות גם באישון לילה ובאפילה כפשוטם, כאשר אי אפשר וסכנה להדליק נר ואור הנראה לעיני בשר, שאז הנחיצות בתורה אור עוד גדולה יותר, והיא המאירה את כאו"א מישראל בכל המצטרך להם, ולילה כיום יאיר].
בודאי שלדכותי' דכת"ר אין כל צורך בהסברת האמור, כולל ענין הזריזות. אבל אמרו חכמינו ז"ל אין מזרזין אלא למזורזין, שמזה מובן שדוקא הזריז ביותר לא יקפיד כלל וכלל באם מישהו יעוררו בגודל חשיבות הזריזות.
והרי הימים ימי סגולה, ערש"ק מברכים חודש אדר, דמזלא בריא של כאו"א מישראל, על אכו"כ רבים מישראל הנעשים כולם אגודה אחת לעשות רצונו ית', על אכו"כ אלה שבהשגחה פרטית הוטל עליהם התפקיד — כיון שצריך לעשות בדרך טבע — להגן על ישראל בתור שלוחיו של הוי' אלקי צבאות שומר ישראל, שלא ינום ולא יישן, אשר הסיסמא של צבאות ה' היא, בלשון דוד מלך ישראל, אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר. ובסיסמא זו הרי רכב ישראל ופרשיו וכל כלי זין לפי ענינו הנצרכים בדרך הטבע, כנ"ל, פועלים באופן דלמעלה מדרך הטבע לגמרי, ועד אשר, כלשון הכתוב, תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן, ומלכתחילה אין זקוקים למלחמה בפועל, ושלום ושלוה אמתיים ובני קיימא שוררים בארץ, וכש"נ וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך.
המצפה לבשורות טובות אשר כתיבת הס"ת
מתקדמת בקצב המתאים לענין הכי נעלה
זה ובמהרה בימינו ממש בעגלא דידן
ובשורה טובה מגמרה של ס"ת זה בכללות
ספרי התורה לאחדות אחב"י בכל אתר
ואתר,
בכבוד ובהוקרה ובברכת הצלחה רבה
ולפורים שמח
(ממכתב ערש"ק מברכים חודש אדר, תשמ"ב)
539. . . במאסף לכל המחנות ס"מ סק"ד ציין הספרים המדברים בנפילת ס"ת ל"ע ול"ע איך ינהגו. בשו"ע אדה"ז נזכר — בכללות — בחאו"ח סו"ס מד.
במש"כ באם להמשיך להחזיק הס"ת פסולה שא"א לתקנה בשביל הקפות א"ל. — לכאורה דין ברור הוא בשו"ע יו"ד סרע"ט אשר אפילו ל' יום אסור להחזיקה. אבל בכמה בהכנ"ס ראיתי מחזיקין כנ"ל כמה זמן ואין מוחה בידם (אלא שמסמנין אותן ע"י שכורכים המפה על המעיל). וצע"ג היסוד ע"ז. ואולי גם ע"ז נאמר שאין רוח חכמים נוחה מזה.
. . . במ"ש אודות תיקון הס"ת לכתוב כהוראת רבנו הזקן, נכון הדבר, ומובן שיש להזהר בזה ביותר מפרסום — מפני מחלוקת, וק"ל. ובפרט שהפרסום יכול לגרום שירצו להכעיס ולנקום ויעשו ההיפך . . .
. . . במש"כ ע"ד המנהג שפשט להניח ס"ת הצריכים תיקון באה"ק לחדשים ושנים, היפך הפס"ד בשו"ע יו"ד סרע"ט — הס' דעת כהן שמזכירו אינו אצלי. — ושקו"ט ליישב המנהג בשו"ת נו"ב מהד"ק או"ח ס"ט. בנין ציון קמא, סצ"ז. מנח"א ח"ג סנ"ב. זכר יהוסף סל"ז. ועצ"ע מפס"ד המפורש בשו"ע לאיסור. — ומש"כ באיזה מס' הנ"ל להביא ראי' להיתר מס' חסידים סי' תתקלד, צע"ג — דלשון הס"ח „קרועים ומחוקים", וי"ל דהוא באופן דא"א לבוא לידי תקלה לקרות בהם, משא"כ בנדו"ד.
. . . בענין להשהות ס"ת שאינה מוגה (ע"י שינוי — לחגור המפה על המעיל): שקו"ט בשו"ת מנח"א (ח"ג סנ"ב) ובזכר יהוסף סל"ז — להתיר. — מס' חסידים סי' תתקלד — אין ראי', די"ל דשאני קרועים ומחוקים (שהוא באופן) דאין מקום לתקלה. ועצ"ע.
540אף שסיפרתיו ברבים מטשערניגאָוו משא"כ ע"ד השו"ע) — כוונת סיפורי ב קצת מעלה עכ"פ. *) , מובן שבכלל זוהי עבודה בדרגתו של הרב דוד הירש ד הרוב, נוסף שאסור להיות ספר שאינו מוגה (כפס"ד בעיקר שלא ליפול בעצבות (גם קודם ההגהה) כי גם בזה
(ממכתב שבט תשל"ט) ע"ד טה"ד בלקו"ת. וראה גם שיחת ש"פ ויצא, י"א כסלו תשמ"ג. המו"ל.