Likkutei Sichos
Addenda - sichos and letters 10
453תצא
במענה להערתו:
מורגל בפי העולם לומר אלקים אחרים (בקו"ף אף שמדובר בע"ז). ואולי יש לקשר עם פי' הרמב"ן דברים (כא, כב) כנען כו' שחשש כו'.
במענה למכתבו ממוצש"ק תצוה, בו כותב אודות החילופי דירות ואשר אי"ה חוזר לדירתו בכפר החדש, ומה שקס"ד בזה, ממ"ש בספר חסידים* וכו'.
והנה אין זה שייך לנדון דידי', שהרי גם באמצע גר שם בנו שי', דברא כרעא דאבוה, וגם בזה הי' תנאי שיחזור הוא (הכותב) לאחרי זמן קצר, ועוד ונוסף על כולם — שכל הכפר מיסודו ובהנהלתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל וברשותו.
ובכלל בענינים כגון דא, די לן חידושו. ואין להוסיף אלא — כיון שהעיר בהענין, מהנכון שקודם שיחזור הוא לדירתו ילמדו שם ברבים ג' ימים, עכ"פ פעם ליום ז. א. חזקה בפעמים וחזקה בימים, ולאחרי זה ידור שם במנוחה שמחה וטוב שרר
בודאי שומר שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים, ומהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו ואת המזוזות של עכשיו ושיקבעו בדירתו הנ"ל.
בברכה לבשו"ט בכל האמור
454. . . בענין פצוע דכא באל"ף. הנה נוסף על מה שכתוב באוצה"פ [ח"א דף ק"ד ע"ב], ובהערות דף קס"ח סוף טור ב', מועתק להלן ממה שנמצא באוצר הספרים וכתבי יד של מר ששון בלונדון.
א) תנ"ך הרשב"א, על ידי סופר אחד שכתב את התנ"ך לנכדו של הרשב"א דהיינו אשתרוק בן יצחק בן הרשב"א. בכתב יד זה דכא כתיב באל"ף.
ב) בכתב יד תנ"ך שנכתב בכתב ידו ממש של תלמידו של הרשב"א, ר' שם טוב בן גאון מחבר ספר „מגדל עוז" על הרמב"ם, הי' כתוב דכה בה"א, ואחר כך מחק אותו ר' שם טוב בעצמו ותיקן בידו דכא באל"ף.
ג) בתנ"ך עתיק מאד מאד, חומש דמשק, שנכתב לפני אלף ומאה שנה, המתואר באהל דוד צד 2322 ושם כתוב דכא באל"ף.
ד) בחומש כתב יד — נכתב לפני חמש מאות שנה (מספרו516) ראה אהל דוד צד 21 — כתוב דכא באל"ף.
ה) בכתב יד תנ"ך (מספרו499) נכתב לפני חמש מאות שנה, עי' אהל דוד צד 15, כתוב דכא באל"ף.
ו) בכתב יד חומש תימני, נכתב לפני חמש מאות שנה (מס'942), עי' אהל דוד צד 607, כתוב דכא באל"ף.
ז) בדפוס פלאנטין ובומבירגי שנת שכ"ו דכא באל"ף . . .
. . במ"ש אשר בס"ת המיוחס וכו' ניכר ששינו מאל"ף לה"א — פשוט שצריך בירור מי ומתי שינו זה, שהרי באה"ק ת"ו ידוע שמלפני איזה שנים שלוחיו של פלוני עשו כהנ"ל. וכנראה שבכמה מקומות עשו במחשך מעשה זה, וגם לי נודע הדבר רק בשנים האחרונות. ויעיין בס' משנת אברהם סי' ל"ב מונה הס"ת של קדושי עליון — ולאו דוקא מחב"ד — שדייקו לכתוב באל"ף, וכן במכתבי שנדפס באוצר הפוסקים סוף חלק א') . . .
455. . . לשאלתו בשם מר . . . אודות קניית שערס, לכל לראש יש לברר האם אין בזה איסור רבית, כיון שכנראה מכתבו, החברה היא אך ורק של בני ישראל, ובפרט ע"פ דברי רז"ל שרבית מושכת אחרי' גם הקרן וכו' . . .
במענה על מכתבו, הרי כבקשתו אזכירו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לזיווג טוב בגשמיות וברוחניות גם יחד בקרוב. וע"פ מרז"ל (קדושין למד ע"ב) ראה חיים עם אשה, שמדבר בלימוד התורה וגם אין מקרא יוצא מידי פשוטו, הרי כשיוסיף בלימוד התורה תקרב הוספה זו ענין הזיווג גם כן. ואף שקיום המצות בכלל ולימוד התורה בפרט צריך להיות בקבלת עול, מפני שזהו רצונו של ממה"מ הקב"ה, בכל זה ידוע שיש לכל אחת ואחת ממצות התורה סגולה מיוחדת. ובפרט זה, השייכות דלימוד התורה להנ"ל ע"פ האמור במס' קדושין שם.
במענה על מכתבו מער"ח ניסן, בו כותב אודות בנו האברך . . . שי', שמציעים לו נכבדות אבל כפי כתבו אינו רוצה להתענין בנוגע שידוך, בטענה שרוצה להקדיש עוד איזה זמן ללימוד התורה מבלי שיהי' ריחים על צווארו וכו'.
והנה מובן שאין מקום להכריח את מי שהוא לקבל הצעה מסוימה בהנוגע לשידוכין. ומאידך גיסא יש מקום לומר שטענת בנו האמורה, היא מפני שההצעות שמציעים לו, לפ"ד בנו, אינן מתאימות, ובאם יציעו לו דבר המתאים — תשתנה גם השקפת בנו על כללות הדבר,
בכ"א ע"פ המבואר בהלכות ת"ת לרבנו הזקן ובפרט ע"פ מנהג ירושלים ומשפחתם, מהנכון אשר יתענינו במרץ הדרוש למצוא הצעות מתאימות בשביל בנו שי' ויציעום לו. ויה"ר שיהי' בהצלחה, וילמוד תורה בטהרה, תורת הנגלה ותורת החסידות, גם לאחר חתונתו ויצליח.
בברכה לנחת חסידותי מכל יו"ח שיחיו
ולחג פסח כשר ושמח
456. . . מצערני סיום מכתבו, אשר אתו אין עדיין כל חדש. וחוששני אשר אם בענין דבר מושלל בפשיטות אמרו עבר ושנה כהיתר נעשה לו, הנה ק"ו בענינו — מתעסק לצאת ידי חובתו בלבד, מפני ההרגל וכו'. ובודאי שאין נחיצות להעתיק ולפרט מאמרי רז"ל המדברים בענין זה וערכו, שהרי ידועים הם ומפורסמים. ויה"ר שכיון שבכלל כל ענין שידוך וזיווג הוא למעלה מדרך הטבע, וכמרז"ל המדמה זה לקרי"ס, וכמ"ש ומה' אשה משכלת. הנה יה"ר שאפילו אם אינו עושה כלים בטבע — יעשה הדבר בדרך נס.
. . . כן אתענין לדעת מהנעשה ע"ד שידוך המתאים בשביל בנו שי'. ועתה אשר ראה כבודו בעיני בשר, יכולת השי"ת בענין זיווגים, אף שנראה לו שזהו דבר קשה, וגם רז"ל אמרו שקשה כקריעת ים סוף, בטח הרי יוקל הענין גם אצל בנו שי'. ובלבד שישתדל כדרשת חז"ל, דרכו של איש וכו'. וידוע ג"כ העצה הוגנת של חז"ל שאין צריך להיות — בגיל — חילוק גדול ביניהם.
6
. . . ובודאי כאשר נפגשו, דברו בעניני יהדות תורה ומצותי' ואורח חיים בכלל ובנוגע להנהגת בית בפרט.
ואם יראת ה' היא בחיי היום יומים, ובהשקפותיהם מתאימים לפי"ע, אזי ידבר . . . ועל מנת לגמור בשעה טובה ומוצלחת.
457אין ענטפער אויף דיין בריף פון ט"ו כסלו, אין וועלכען דו שרייבסט, וועגן שידוכים, פאָרשלאַגען.
אויף וויפיל איך קען די תלמידי התמימים, און ווי איך האָב אויך געזאָגט צו דיין פאָטער שליט"א, איז צווישען די תלמידים פראַן פילע, וועגען וועלכע מען קען טראַכטען און אינטערעסירען זיך אין דעם. און דעריבער פאַרשטיי איך ניט, צו וואָס דאַרפמען גיין זוכען אין אַ אַנדער אָרט.
פאַרשטענדליך איז, אַזוי ווי אַלע מענשן זיינען ניט קיין שלמים בתכלית, וואָרום אַ שלם בתכלית איז נאָר איינער, זהו הקדוש ברוך הוא, אַזוי אויך אין די תלמידים, קענען מענשן געפינען, וואָס עס פעלט צו שלימות. אָבער ווי געזאָגט — אַלע מענשן זיינען אַזוי, און דאָך האָט מען חתונה און מ'איז דערנאָך גליקליך באושר אמיתי. און אויב אין אַלע זאַכען קוקט מען פריער אויף דעם עיקר און דערנאָך אויפן טפל, גלויב איך ניט, אַז אין אַ ענין פון אַ שידוך וועלכעס איז נוגע אויף זיין גאַנצען לעבען, זאָל מען גאָר פאַרקוקען אויף דעם עיקר, און אָנהויבען די בחינה (טעסט) פון דעם טפל דטפל און אפשר נאָך ווייניגער אויך פון דעם.
בהנוגע דעם געדאַנק, צו פאָרען דעם יאָהר לארץ הקדושה ת"ו. — איז ניט אַריינגייענדיק אין דעם עצם געדאַנק, איז דוקא אין דעם יאָהר ווען די פרייע ווילען מאַכען פון אַזאַ נסיעה, אַ ענין פון כחי ועוצם ידי עשה לי, איז אויב מ'איז ביז איצטער ניט געפאָרען, גלויב איך ניט אַז מ'דאַרף צוגעבען שטאַרקייט אין דעם, דורך פאָרען גראַדע איצטער.
און צו דיין געבורטס־טאַג ש"ק הבע"ל, זאָל השי"ת דיר העלפען אַז דו זאָלסט האָבען אַ שנת הצלחה אין אַלע ענינים, און מיט אַ אמת גוטען שידוך אין דער פּאַסענדער צייט.
איך האָף, אַז אויך די נשי ובנות חב"ד פון . . . וועלען אויסניצען דעם יום הבהיר י"ט כסלו אויף אַ פּאַסענדען אופן, אין דעם זעלבען טאָג אָדער אין די נאָהענטע טעג, והשי"ת יצליחן.
אין ענטפער אויף דיין בריוו פון כ"ב שבט, אין וועלכן דו שרייבסט אַז „דער קאָפּ זאָגט, אַז קיין בעסערע הצעה קאָן ניט זיין, אָבער די האַרץ זאָגט אויף ניט". דו שרייבסט אָבער ניט דעם טעם, פאַרוואָס (די האַרץ זאָגט אויף) ניט.
בנוגע לפועל, איז בכלל אין עניני שידוכים פאַרנעמט די האַרץ אַן אָרט מער ווי טפל. דערפאַר דאַרף מען האָבן ווייניקסטנס אַ התחלה פון אַ המשכה צו דער זאַך, אָדער לכל הפחות אַ פאָרשטעלונג אַז דאָס וועט קומען. אויב אָבער דאָס פעלט, און די האַרץ זאָגט אויף ניט, דאַרף מען זיך דערמיט רעכענען.
458וואָס עס איז מיר ניט קלאָר אין דיין בריוו איז וואָס דו שרייבסט אַז אויב די האַרץ איז ניט טפל וכו' „וועל איך דאַרפן נאָך וואַרטן". — צי די כוונה איז צו וואַרטן אויף אַן אַנדער הצעה, אָדער אויף אַן ענדערונג אין דער הצעה גופא, ובהתאם צו דעם וואָס די מיינונג דערפון איז — דאַרף מען ענטשיידן וואָס צו טאָן ווייטער.
ויהי רצון אַז דער אויבערשטער, וואָס איז משגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, זאָל דיר פירן אין וועג ווי עס איז גוט באמת, ובטוב הנראה והנגלה.
אין ענטפער אויף דיין בריוו פון ד' אדר, אין וועלכען דו שרייבסט, אַז דו קענסט ניט אויך איצטער זאָגען באַשטימט אָבער וכו',
וויבאַלד אַז עס איז דאָ אַ מעגליכקייט אַז איר זאָלט זיך נאָך אַמאָל טרעפען, דאַרפמען זעהן — וואָס פאַר אַ ווירקונג וועט דאָס האָבען. וואָס דענסטמאָל וועסט דו קענען קלאָהר מאַכען דיינע געפילען, און נאָכדעם באַשליסען. און ווי געשריבען אין מיין פריערדיקען בריף — השם יתברך זאָל דיר פירען אין דער וועג וואָס גוט פאַר דיר איז בגשמיות וברוחניות בטוב הנראה והנגלה.
6
במענה על מכתבו מיום השלישי, בו כותב אשר הציעו נכבדות לפב"פ וכבר קרוב הדבר לפועל, אלא שבינתים בא מי שהוא והטיל ספק בהנוגע להנהגת המדוברת בעבר, אף שבהנוגע לההווה, הנה אמרה בפירוש שרוצה להנשא דוקא לשומר תורה ומצוה ולהתנהג כדת משה וישראל וכו'.
והנה כיון שההווה בטוב, ובנוגע להעבר הרי, בכלל, מידי ספק לא יצא, ומובן שע"פ שו"ע צריך עיון גדול אם עדות זו מהימנא, ובפרט שתשובה מועלת, ולכן לדעתי — אין להם לחשוש, והשי"ת יצליח השתדלותם שתהי' לטוב ובשעה טובה . . .
459במענה על מכתבו, בו כותב אודות הצעת הנכבדות לבנו . . . ומעורר השאלה בקשר עם בריאות האם, שלפני זמן לא היתה כדבעי.
והנה הענין מצד עצמו — אין מקום לחשש, שהרי יש לה כמה ילדים וכולם בריאים ופקחים. וכדי לעקור השאלה מעיקרא, מהנכון הי' שיושיב שלשה אנשים מידידיו ויציע לפניהם הענין, והם יאמרו בכח הרבים — שאין מקום להנ"ל וטובה ההצעה. ויה"ר שיוסיף בנו בקביעות עתים בלימוד החסידות והליכה בהדרכותי' ומנהגי', שזה יוסיף בברכות השי"ת והצלחתו בעניניו.
במענה על מכתבו המודיע אשר מציעים לו שידוך ושם אבי המדוברת הוא אברהם — ושואל דעתי בענין השמות
יעויין בהגהות מקור חסד לצוואת ר"י החסיד שמציין להמצדדים להיתר בזה: חת"ס יו"ד סקל"ח ואה"ע ח"א סקט"ז. השיב משה סס"ט. דברי חיים אה"ע ס"ח. אמרי אש יו"ד ס"ס. טוטו"ד תליתאי סרס"ג. קנאת סופרים בהשמטות סכ"ו. יד שאול ח"ב סר"מ ס"ד. פ"ת אהע"ז ס"ב סק"ז וס"נ סקי"ד ועוד.
ואנו אין לנו אלא פס"ד כ"ק אדמו"ר הצ"צ (שו"ת אהע"ז ח"א סקמ"ג, פסק"ד ליו"ד סקט"ז) שכיוון ש"אין השמות שווין ממש אין שום חשש כלל וכלל". עיי"ש.
אלא שיקבע שיעלה לתורה ויחתום וכו' לא רק בשם אברהם לבד, כ"א גם בשאר השמות שלו — השנים או אחד מהם עכ"פ.
. . . ומ"ש שגיל ב"ג תחי' הנה עולה בערך כשנה ממנו, וכן שמה הוא לאה רייזל אבל קוראים לה רק רייזל, ושם אמו הוא מרים לאה, הנה בלשון כ"ק אדמו"ר הצ"צ (שו"ת צ"צ אה"ע סקמ"ג. ועייג"כ פס"ד ליו"ד סקט"ז, מש"כ בנדון דידי'), אין בזה מקום לחשש כלל וכלל.
460ומ"ש אם צריך הוא להקרא בפי האנשים בשם אברהם מרדכי או שמספיק שיקראוהו בשני השמות רק בעלי' לתורה או בחתימה, הנה אין בזה כללים וכן לא שמעתי בזה הוראות. ובמילא — יתנהג כמו שנהג עד עתה.
יוסיפו לאחת מ — המדוברת או אם המדובר — שם לפני הגמר (הפרסום), וידוע פס"ד אדה"ז והצ"צ שאין „שום חשש בעולם כלל" (שו"ת צ"צ חאה"ע סו"ס קמג).
. . . תוסיף שם . . . וכך תחתום וה' יצליחה.
. להוסשם לאחת מהן קודם גמר הטוב בשעטו"מ.
. . . ועיין פס"ד כ"ק אדמו"ר הצ"צ (שו"ת אה"ע סקמ"ג, ועד"ז בפס"ד שלו ליו"ד סקט"ז) שבנדו"ד אין מקום לחשש כלל וכלל כששם החתן וחמיו שוין.
461כיון שיש בהנ"ל — צירוף ענינים:
שם הסבתא, האם, המדוברת תי' אח מבוגר וכו'.
יושיבו ג' רבנים. שבודאי שקו"ט עפ"י שו"ת הצ"צ חאה"ע סקמ"ג דבר המשנה שבן ח"* י לחופה כו', פי' חז"ל במ"ע דלדבקה כו', לישא בת ת"ח ולהשיא בתו לת"ח (הלכות דעות ו' ב') ועשית ע"פ אשר יורוך — בשעטומ"צ.
במענה למכתבו מז' חנוכה, וכפי בקשתו נשלח המענה מבלי לחכות על התור —
בו שואל שמזדמן — הצעות טובות וגם מצוינות בהנוגע לעניני שידוכין, והאם יש להתחשב במה שמצא באיזה ספרים בהנוגע לחשבון השמות וכו'.
הנה אנו אין לנו אלא דברי רבותינו בכגון דא. ומיוסד על מה שנאמר תמים תהי' עם ה' אלקיך. ובעניני שידוכין ביחוד — עליהם נאמר ומה' אשה משכלת, הרי צריך להוסיף בעניני תורה ומצוות ולדון בההצעה בהנוגע לשמירת הדת ועניני' שתהי' אשה משכלת יראת ה', ומאן דלא קפיד בכל האמור בספרים שמזכיר פשיטא ופשיטא דלא קפדינן עמי'. ובפרט שבהנוגע לספרים כאותם שמזכיר במכתבו, הנה צ"ע רב אם הם בר סמכא, ואפשר שלא נאמרו אלא למקומם ועדתם וכו' וכו'. ובמכש"כ מאזהרות רבי יהודה החסיד שבכמה מסעיפיו אומרים כהנ"ל, שלא נאמרו אלא לזרעו, אף שר"י החסיד סמכו אבות הקבלה ידיהם עליו. ואם אפילו בשנים קדמוניות אמור כל הנ"ל — עאכו"כ עתה שכמה העלמות והסתרים בעניני שידוכין — שמלבד הציווים המיוחדים של ר"י החסיד וכיו"ב, אין להקפיד כל* . ובאם ההצעה טובה ומצוינת ע"פ תורה ויראת שמים יגמור, ויה"ר שיהי' בשעה טובה ומוצלחת.
(ממכתב ז' טבת, תשי"ח)462י* בקי בתוכן (ולא בתיבות) מסכת א' (הקטנות).
463. . . על פירושו למה שלא קבל עדיין מענה על מכתבו הקודם . . . — אינו נכון כלל [ולפלא, לאחרי שכבר הודעתי שעכוב המענה הוא מפני רוב הטרדות, הרי כל אחד בא לפרש רמזים ורמזי רמזים שונים ומשונים]. ובכלל אין מקום כלל ללשונו „בדוחק לסדר חתונה" שהרי זהו שני הפכים, חתונה צ"ל בשמחה ושמחה פורץ גדר עד למרחב העצמי — והרי הוא היפך המוחלט מעניני דוחק, כן מובן שאין מקום על חצי השני של חדש תשרי, שלא ראיתי נוהגים בזה.
בשמחה קבלתי מכתבו מאדר"ח תמוז המודיע אשר בתו הבכירה מרת . . . תחי' תבוא בקשו"ת ימים אלו עם ב"ג שי'. ויה"ר שיהי' הקשו"ת בשעה טובה ומוצלחת בגשמיות וברוחניות גם יחד. ובטח לא ימשיכו בההפסק שבין התנאים להחתונה בשעטומ"צ, ויבשרני בשו"ט גם מזה.
כפי שכותב במכ', הנה המדובר הוא מילידי פּולין, ובטח ימצא כת"ר הדרכים המתאימים לקרבו ולהדריכו למאור שבתורה זו היא תורת החסידות והנהגה בדרכי החסידים ויקבל מהם ומשאר ילידיו וב"ב שי' אידישן נחת חסידישן נחת.
מטובו לפרוש בשלום כל החבורה שתחי' ואחתום מעין הפתיחה
בברכת מזל טוב מזל טוב
במענה על שאלתו מאז, בהנוגע למקום סידור הקדושין ושמחת הנשואין של . . . בשעה טובה ומוצלחת.
הנה לדעתי, כדאי שיעשו את זה במקום המתאים, היינו שתהי' החופה וגם סעודת שבע ברכות שבסמיכות לה במקום אחד במרכז העיר. ודלא כמו שנהגו אחדים לטלטל החו"כ והקרואים למקום אחד ומשנהו, וכו'. ויה"ר שיהי' בנינם בנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות.
464. במ"ש אודות מקום החתונה, המנהג — ברובו — הוא שנעשה במקום צד הכלה, ז. א. במקום שהם רוצים בו, ויהי רצון שיהי' בשעה טובה ומוצלחת ולבנין בית חסידותי בכל הפרטים.
6
אין ענטפער אויף אייער בריף פון יום ה', אין וועלכען איר שרייבט וועגען דער סברא צו פאָרען אויף דער חתונה פון אייער זון שי' בשעה טובה ומוצלחת.
ולכאורה איז ניט פאַרשטענדליך: מאַכען אַזאַ נסיעה וועלכע איז פאַרבונדן מיט אַזוינע געלט־הוצאות (אַלס צוגאָב אויך די צייט), וואָס אויב אפילו מ'האָט די געלט במזומן, איז לויט דעם מצב פון חתן וכלה, קען מען פאַרניצען די געלט אויף זייער איינאָרדענען זיך, וואָס זיכער קען זיי צוניץ קומען אפילו גרעסערע סומעס.
און השם יתברך זאָל העלפען, איר זאָלט באַשליסען ווי ס'איז גוט באמת. ולאריכות ימים ושנים טובות זאָלט איר האָבען אמת'ן אידישען נחת, און חסידות'שן נחת פון אַלע אייערע קינדער שיחיו.
. . . בהנוגע לשאלתו שכותב אודות קדושת כו' הנה כמה נוהגים בימים שלפני הנשואין ללמוד בראשית חכמה שער הקדושה שני פרקים האחרונים. וה"ה בנוגע לשאלתו.
. . . לסיומה במכתבה שהיתה סברתה שהחתונה תהי' דוקא ביום שמותר לצום בר,
ידוע הכתוב ופי' חכמינו ז"ל, ניתנו מרועה אחד, ז.א. שגם הענין דתענית ביום החופה, גם ההוראה שביום ראש חדש אין להתענות, כי אם ביום שלפני זה, ותקפו כמו שמתענה ביום החופה, מרועה אחד ניתנו, והיינו הך, שזהו שולל בהחלט הביטוי שבמכתבה, אשר לצערי לא עלה הדבר בידי.
465באשר מדפיסים את ההמשך ד"ה שמח תשמח תרנ"ז, הנה אפשר יודע ושמע פרטים ע"ד ימי החתונה וההנהגות בעת ההיא, ובכלל מהנעשה ונדבר אַז. ואם הן — בבקשה להודיע וכן המקור ממי שמע ועד כמה שהוא בר סמכא. ואפשר יודע כ' עוד ממי שיודע וזוכר בענין זה, אשר תועלת הרבים בזה, ות"ח מראש.
ת"ח על מכתבו מששי באלול, בו כותב אף כי בקיצור נמרץ, ממהלך חתונתו בשעה טובה ומוצלחת, ויה"ר שתהי' זה התחלה טובה לבנין בית חסידותי מתאים לרצון רבותינו נשיאינו הק',
ועבודתו בקדש עם תלמידי המכינה דישיבת תורת אמת תעמוד להרבות הברכה והצלחה גם בזה. ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור . . .
לפלא מה שכותב שחזר קטע ממאמר לכה דודי, מהו הפירוש — קטע. ובפרט שבענין זה הנה מבואר ע"ד מאמר זה ונדבר גם בארוכה בהתועדות דחג השבועות בשנים שעברו, שבו נמצא מתורתם של כל רבותינו נשיאינו הק'. ובאם חוזרים רק חלק המאמר, הרי להחוזר אין ידוע מה נכלל ומה וכו'.
ושולח הנני מכתבי מהיר דחוף, בכדי שעכ"פ בתוך חדש החופה יחזור עוד הפעם המאמר בשלימות. ויפרסם ויעורר את כל אלו שבמצב דומה הם, שעכ"פ מכאן ולהבא יעשה הנ"ל כדרוש . . .
. . . במש"כ ע"ד המנהג להפסיק החתן וכיו"ב באמירת חד"ת ומאמר (וי"ל שהתחלתו הי' — מפני שלא לבייש מי שאין לו) ידוע מענה כ"ק מו"ח אדמו"ר על כגון דא, שלאחרי שיאמר המאמר כולו יתחיל עוה"פ ואז יפסיקו
466. . . פשוט שאין שאלת דירה מעכבת בעניני שידוכין.
במענה על הודעתו מתקופת יום חתונת הוריו שיחיו.
הנה יה"ר מהשי"ת שעוד רבות בשנים יחוגו יום זה מתוך בריאות הנכונה והרחבת הדעת,
אשר שתיהם גם *) יחד תלויות, במדה גדולה, בקבלת נחת אמיתי נחת יהודי חסידותי מכל יו"ח שיחיו.
וכיון שבחירה חפשית ניתנה לכאו"א מישראל, הרי במדה גדולה תלוי זה ברצונו הטוב של כל אחד מהבנים והבנות. והשי"ת יזכהו לעשות בזה ככל יכולת ולהשפיע גם על אחיו ואחיותיו בז
בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים וקיום
המצות בהידור, ולבשר טוב בהנוגע אליו
ולכל בני משפחתו שיחיו
(ממכתב י"ג סיון, תשט"ו)467כדאי שנוסף על ההתדברות ביניהם יבחרו מבני משפחותיהם או רב ידיד (או כל אלה יחד) שיתווכו ביניהם, ידונו ויתייעצו ביחד ע"ד מקום דירתם, פרטי הסתדרותם ורו'
אזכיר עה"צ.
ענין שלים בית והפכו, חשיבותו מובנת ממרז"ל:א שהקב"ה מצוה למחות שמו (המפורש) על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו.
2) שעל הפכו — מזבח מוריד ע"ז דמעות, היינו שזה נוגע למקום שבו מכפרים ומתפללים לשלום של כל עם ישראל, ואין זה רק ענין פרטי של שני אישים.
ביחד עם זה אמחז"ל שאין דעות בנ"א שוות — ז.א. שאעפ"כ אפשרי וצ"ל שלום אמיתי בין כאו"א מבנ"י, ועאכו"כ בין איש ואשתו שבהנהגתם ע"פ התוהמ"צ — אמחז"ל ששכינה שרוי' ביניהם.
החשש שאין דעותיהם שוות בנוגע לחינוך (לימוד) יו"ח — ה"ז נוגע לאחרי שיתברכו בזחו"ק ויגיעו לגיל חינוך, היינו לאחרי כו"כ שנים, שודאי הדבר שבמשך זמן כזה חל שינוי בדעות כאו"א, כן ודאי שילדים מביאים קירוב לבבות ביותר בין הוריהם,
ואין לדעת מראש תוכן השינוי וגודל הקירוב וע"פ אמונתנו — צ"ל תקוה חזקה שכ"ז יהי' בריבוי, ואם אפילו ישארו חילוקי דעות — בהנוגע לפועל ולמעשה יתפשרו ביניהם ותקויים הברכה שיהי' ביתם „בנין עדי עד".
בסיכום — פשוט שצ"ל התחזקות והוספה בהשלום בית שלהם, שכאו"א מבנ"י צ"ל השתדלותו לחזק את המשותף בינו ובין שאר בנ"י,
ועאכו"כ בנוגע לאיש ואשתו —
ולא לחַטט ולהתבונן במה שאינם משתווים ביניהם ושיהי' נוגע למעשה אולי לאחר כו"כ שנים . . .
468. . . ואיני יודע אם עד אז תנצח את היצה"ר ופיתויו שאינו מרוצה מזה שכהודעת חז"ל שכינה שרוי' ביניהם, ורוצה ח"ו לקחת אושרה ממנה ולא להניחה, ח"ו, להמשיך בבנין עדי עד ודור ישרים יבורך ביחד עם בעלה שי'
. . . הקב"ה נותן להם כל טוב בזה, והברירה נשארה בידה: לראותו, או לקבל פיתוי היצה"ר האומר לטוב רע וגו',
. . . כי עשיית עבירה אחת (אפילו גדולה כהנ"ל) אינה מצדקת עשיית עבירה אחרת או העדר קיום מצוה.
. . . אזכירה עה"צ להחלטה טובה, ובפרט שעתה המלך בשדה וכו'.
. . . באם הקב"ה נותן נסיון גדול (ואמרז"ל שאינו מבקש אלא לפי כוחן) ה"ז הוכחה שנתן מקודם כחות גדולים להתגבר עליו.
. . . איני מכריח (בכלל — ואותה בפרט) לקבל דעתי והצעותי וביאורי, כ"א רק עונה דעתי במה ששואלים אותי,
ופשוט שההחלטה בזה (בנוגע לנישואי' . . . וכו') תלוי' אך בה . . .
לא* כדאי לנסוע בשנה הראשונה לאחר הנישואין.
469. . . ומבהיל המכתב הראשון במענה לריקודי תערובות*, והאומנם לא היתה כל תגובה על מכתב זה? וכדאי הי' להעתיק הקטעים מספר יערות דבש וכו' כצורתם בהוראת המקור והדף. ולבקש את העורך להדפיס בצירוף שאלה פשוטה — איך לאחרי דברים ברורים כאלו מגדולי האחרונים, שנתקבלו לפוסקים בתוככי כל בני ישראל, יש עדיין מפקפקים ורוצים לאמר אחרת, אם אפילו לא היו יודעים מהתוצאות בפועל מריקוד תערובות הידועות לכל וכו'.
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- חלק כ״ד
- Id
- rh-nqayb448