Addenda - sichos and letters 13

521תבוא

בנועם קבלתי מכתב כת"ר בו מודיע אשר דבר טוב רחש לבם של צאצאי הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ כו' מוה"ר ברוך מרדכי נ"ע מבאַברויסק, מגדולי תלמידי רבנו הזקן, להנציח

— בשבוע דפ' כי תבוא אל הארץ אשר הוי' אלקיך נותן לך נחלה גו' והלכת אל המקום אשר יבחר הוי' אלקיך

ומשבאו לירושלים היא היתה נחלה, נחלת עולמים, ואמר ר' שמעון בן יוחאי זו וזו — מנוחה ונחלה — ירושלים [בית מנוחה ונחלה — ע"פ דא"ח: לקו"ת ס"פ ברכה, אוה"ת בפ' ויצא],

וההתחלה ביום השבת קדש שלפניו, דמני' מתברכין כולי יומי, והרי הוא היאצ"ט של הרה"ג והרה"ח וכו' נ"ע —

את זכרו על ידי יסוד אוסף ספרים בנגלה וחסידות על יד ישיבת תורת אמת — מיסודם של רבותינו נשיאינו — בירושלים עיה"ק תובב"א.

ויהי רצון אשר יצליח אוסף ספרים זה במטרתו ותכליתו, ובלשון בעל היא"צ בהסכמתו לספר לקו"ת לרבנו הזקן — הני ספרי דבי רב יאירו ענפי הקדושה הרואה אומר ברקאי כו' להלהיב הלבבות (של כל הלומדים העוסקים בהם) ולקרב לבן של ישראל לאביהם שבשמים.

ובסגנון ההמשך בהסכמה האמורה: בואו ונחזיק טובה לצאצאיו (של בעל היא"צ) אשר בודאי ירחיבו אוצר ספרים זה ככל הדרוש, הן בכמות והן באיכות וזכות הרבים תלוי בהם, כל הלומדים בספרים אלו ועוסקים בדבריהם להגדיל תורה, תורת אמת, ולהאדירה, עדי נזכה לקיום היעוד,

אשר תרבה הדעת והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את הוי', עם ביאת אותו המלך שיעמוד מזרע דוד וילמד כל העם ויורה אותם דרך הוי' כו' . . .

(ממכתב י' אלול, ה'תשכ"ח)

522. . . לפלא קצת שלא מצאתי ציון לפיהמ"ש (דמאי א, ב) באנצ*[מסייע לפי' הרא"ש (סוף מע"ש)] דמותר במע"ש לאחר הקבורה [אלא שבפיה"מ שהו"ל הרב קאפח כותב — שהרמב"ם העביר קולמוס ע"ז^** .

(ממכתב ערב חג הסוכות, בעלות המנחה, תשכ"ה)

523ביז מ'זאָל זוכה זיין צו דעם ריבוי האמיתי אין אַלע ענינים, ווי די הבטחה פון ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה וגו' — נחלה בלי מצרים.

(ממכתב כ"ה תשרי, תשי"ט)

במענה על מכתבו — מבלי הוראת זמן הכתיבה — בו כותב אודות מה שעבר עליו ותוכן הפנימי בזה הוא, שבמלחמתו עם היצר הרע, שישנו אצל כל אחד ואחד מישראל, הנה עד עתה לא הצליח בזה, ונכשל בכמה ענינים.

והנה ברור הדבר, אשר לכל אחד מישראל ניתנו כחות מספיקים לנצחון במלחמה הנ"ל, אף שלפעמים, וכדרך מלחמה גשמית, זה נופל וזה קם ולפעמים להיפך — אבל סו"ס הנצחון בטוח, וכמ"ש לבלתי ידח ממנו נדח, ונמיכת רוח ויאוש — ה"ה מתכסיסי היצר הרע לצוד האדם ברשותו ורשתו, ולכן יקבע שיעוריו בלימוד תורת הנגלה ופנימיות התורה והידור בקיום המצות, ומובן שיקל זה עליו בהרבה אם יהי' בישיבה ויקיים בקבלת עול אמיתי את ציוויי הנהלת הישיבה, ואז סוף סוף יצא מהטיט והבוץ, ויראה אור בחייו.

(ממכתב י"ז אדר, תשט"ו)

6

במענה על מכתבו מכ"ח סיון, והקודם לו. כבר כתבתי לו איזו פעמים*, שכל השקלא וטריא שלו בהנוגע למצבו, הוא מתחבולות היצר הרוצה לבלבלו מעבודת השי"ת ובשמחה ובטוב לבב. וכבר ידוע ומבואר בספרי חסידות, שאחת מתחבולות היצר הוא לפעול נפילת רוח בהאדם העובד את בורא העולם להסבירו שאינו מצליח בעבודה זו כו' וכו'. ואף שהיצר נק' זקן וכסיל — בכל זה ערום הוא ואומן במלאכתו מלאכת הסתה, ולכן אפשרי שלזמן פועל חלישות בזה השומע לו. ולפעמים מתלבש היצר הרע בלבושים אחרים בכדי שלא יכירו אותו, וככל הדברים האלה הוא גם בהנוגע אליו. והעצה היעוצה, וע"ד המבואר בתניא, שלא להכנס עמו בשקו"ט וטו"מ — הצודק הוא אם לא — אלא להמשיך בעבודת האדם לקונו בלימוד התורה וקיום524המצות — כיון שהיצר הוא בדוגמת ערל רשע כו' שהעצה שלא להשיב לו מטוב ועד רע, ולהתחנן לו יתברך כו'. ומובטחים אשר השי"ת למענו יעשה, כי חלק ה' ממש עמו. עיין שם בתניא סוף פרק כ"ח, וככל שיקדים בהנהגה האמורה תקדים גם כן הצלחתו.

(ממכתב ג' תמוז, תשט"ז)

במענה למכתבו פ"נ — בלי הוראת זמן הכתיבה — מלא התאוננות, ומתאר עצמו בצבעים הכי שחורים,

ולפלא שלפי שעה נעלמו ממנו דברי רבנו הזקן בעל התניא — פוסק בנסתר שבתורה — והשולחן ערוך — פוסק בנגלה דתורה — בספרו תניא קדישא, שכל ענין של יאוש ועצב ה"ז מפיתויי היצר ותחבולותיו לבלבל את האדם מעבודת הבורא. ומבואר בהנ"ל ג"כ שלפום גמלא שיחנא, ולכל אחד נתנה היכולת הכח והאפשריות לילך בדרך התורה והמצוה ולילך מחיל אל חיל,

ומ"ש ע"ד אור ופנס להאיר הדרך האפלה, — אין הדרך אפלה כלל וכלל. כי ברורים הענינים לפרטיהם בשו"ע ובספרי חסידות. ואפילו גם בהנוגע לפרטי פרטים אשר היצר מטיל ספק, גם לזה כמה עצות יעוצות. ושתי עצות עיקריות:

א) ידוע פתגם אדמו"ר האמצעי, להיות לו חבר טוב אשר עמו ישוחח בענינים הרוחנים, אשר אַז הם שתי נפשות־אלקית על נפש בהמית אחת,

ב) הבחינה מאיזה צד באה התחבולה, בכל דבר המועיל ומביא לעבודה בפועל, הנה כל מניעה שתהי' — אפילו אם המניעה היא מדבר היותר נעלה — הוא רק מתחבולותי' של נה"ב (ראה היום יום כ"ג סיון).

ויהי רצון שתיכף לקבלת מכתבי זה, יסיח דעתו לגמרי מאנחות וירבה בפעולות. ואם כפתגם רבותינו נשיאינו, טובה פעולה אחת מאלף אנחות, עאכו"כ שכמה פעולות טובות מהסדר דאנחות. ובמשך זמן קצר יראה שטעה לגמרי בתאור המצב שבמכתבו. ובלבד שילמוד בהתמדה ושקידה, וישמור סדרי הישיבה, וישפיע גם על חבריו שי' בזה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור

ו ר

בטח יודע משלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים, ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

(ממכתב כ"ג סיון, תשי"ח)

525במענה למכתבה מר"ח טבת, בו כותבת על דבר שדואגת וכו' ושואלת עצה בזה.

ועצה היעוצה וגם פשוטה, היא ההתחזקות בבטחון בהשם יתברך בורא עולם ומנהיגו, שהוא המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, ובהתבוננות בדברי נעים זמירות ישראל, בשם כל אחד מבני ישראל, ה' רועי לא אחסר, ה' לי לא אירא, ותלמוד איזה פעמים מזמור האמור (סימן כ"ג בתהלים) עד שתדע תוכנו היטיב, ומזמן לזמן תתבונן בזה, והרי הצורר המוזכר במזמור זה כולל גם היצר הרע ועניניו, שהם צוררים הפנימים של איש ואשה הישראלים.

ובפרט מובן הענין ע"פ המבואר בתורת החסידות איך שהשי"ת הוא עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב ומשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית.

ולכתבה אודות העבר, הרי אין לך דבר העומד בפני התשובה, אלא שגם תשובה צריכה להיות מתוך בטחון חזק בהשם יתברך ולא חס ושלום יאוש.

בטח נוטלת חלק בפעולות נשי חב"ד.

בברכה לבשו"ט בכל האמור

(ממכתב ד' טבת, תשכ"ב)

פון צייט צו צייט פרעג איך זיך נאָך און באַקום גרוסען פון אייך — דורך אייערע קינדער שיחיו, און עס וואונדערט מיך וואָס עס טרעפט אַז זיי גיבען מיר איבער, אַז אייער שטימונג איז ניט ווי עס באַדאַרף זיין,

בכלל איז יעדערער פון אונז, ווען ער וועט זיך אַריינקוקען און אַריינטראַכטען זיך אין זיין לעבען, און אפילו נאָר פון די לעצטע יאָרען, וועט ער זעהען די חסדים פון השם יתברך אפילו אין אַזעלכע זאַכען אויף וועלכע ער האָט ניט ערוואַרטעט. און נאָך מער פון אַ צווייטען וואָס קען אָנווייזען אויף דעם — ווייס יעדערער באַ זיך אַליין. און דאָס דאַרף בריינגען דעם מענשן צו אַנערקענען די ברכה פון השם יתברך וואָס ער האָט באַקומען, און אפשר מערערע מאָל, אפילו ניט געהאָרעוועטערהייט אויף דעם.

און פון דעם מוז מען קומען צו אַ אויספיר, אַז אויב עס זיינען פראַן זאַכען וועלכע זיינען ניט ווי מען וויל, איז, ערשטענס — זייער אָפט, ווייס דער מענש ניט וואָס איז בעסער פאַר עם, און אויב וואָס ער וויל, וועט עם גוטס טאָן אָדער אומגעקערט. און אפילו ווען ער נעמט אָן אַז ער איז הונדערט פּראָצענט גערעכט און עס איז גוט פאַר עם, ווייס מען דאָך אָבער ניט די טעמים פאַרוואָס, פאָרלויפיג, גיט מען עם דאָס ניט.

526אָט אַזוי ווי אין מסחר, אַז אַ גוטער ערפאַרענער סוחר, פאַרקויפט ניט קיין וואַרע אין אַ ניט־פּאַסענדער צייט, אפילו ווען עס איז דאָ פּראָפיט — אויב ער רעכנט אַז אין אַ צייט אַרום וועלען די פּראָפיטען זיין פיל גרעסערע. און אַזוי אויך מיט דאָס גוטעס פון הקב"ה, אויב דאָס האַלט זיך אָפּ, איז דאָס מן הסתם, וואָס אין אַ צייט אַרום, וועט דאָס גוטע זיין אין אַ גרעסערען אופן, און פאַרנעם.

און בפרט אין אייער שטאַנד, אַז השם יתברך גיט אייך אמת'ן נחת פון קינדער, וועלכעס מען טרעפט ניט אַזוי אָפט באַ אַמעריקאַנער, און אַז צוזאַמען מיט אייער פרוי תחי' קענט איר ערוואַרטען נאָך מער נחת. — איז דאָס אַרומגיין ניט קיין צופרידענער (וואָס דאָס קען אויסגעטייטשט ווערען ווי אַ ניט־צופרידענהייט ח"ו ווי השם יתברך פירט אייערע ענינים), איז דאָס העכסטע ניט־פאַרשטענדליך, און אין געוויסער מאָס — אונדאַנקבאַרקייט צו השם יתברך.

זעלבסט־פאַרשטענדליך אַז דאָס שרייבען פון מיין בריף צו אייך איז ניט צו זאָגען אייך מוסר, נאָר צו איבערצייגען אייך, אַז אפילו לויט אייער חשבון, איז דאָס גוטע וואָס איר האָט, איז ניט בערך גרעסער וויכטיגער — איידער די זאַכען וואָס איר דיינקט אַז, פאָרלויפיג, זיינען זיי ניט ווי געהעריג. — און אַ סוחר ווען ער מאַכט אַ חשבון, רעכענט ער ניט יעדער אייטעם סעפּעראַט, נאָר מאַכט אַ גאַנצען באַלאַנס פון דעם אינווענטאָר.

איך וויל האָפען אַז די ווייניגע שורות, וועט אייך באַוועגען צו דורכגיין נאָך אַמאָל אייערע „חשבונות" וואָס איר מאַכט, און דענסטמאָל בין איך זיכער וועט איר קומען צו אַ פריילעכערען סהכל. און השי"ת זאָל מזכה זיין אייך און אייער פרוי, אַז לאריכות ימים ושנים טובות זאָלט איר טאָן אין ענינים פון צדקה און מצות בכלל, און מיט פיל אמת'ן נחת פון קינדער און קינדס־קינדער.

(ממכתב ח תמוז, תשט)

עכ"פ בעת שמחה גדולה (עיין ד"ה שמח תשמח וכיו"ב) הי' צריך לפעול עליו שיתחיל עכ"פ — בבשורה משמחת ו"אפילו" בענינים הכלליים, ואח"כ „ימסור" הכתיבה להמ"ש שלו.

„דרך אגב" — מה האָט זיך אויפגעטאָן לטוב ע"י המ"ש הנ"ל במשך השנים הרבות? ולאחרי שראה בעיני בשר — שכל מ"ש הנ"ל לא נתקיימו כלל וכלל —

קלאַמערט ער זיך בה!

אזכיר עה"צ לכהנ"ל ויבש"ט.

(ממכתב שנת:תשמ"ג)

527כמפורסם^* מי סודי תורתנו הק' ענין השגחהפרטית ותתבונן בזה. וח"ו לומר שהעולם הפקר. תלמוד שער הבטחון בספר חובת הלבבות, ישנו גם באנגלית.

בדיקת המזוזות, דיוק בכשרות האכילה ושתי'.

(ממכתב כ' חשון, ה'תשד"מ)