Made by a machine and not yet checked by a person - the segments nobody has checked are marked.
334מנחם אב
ב"ה, ר"ח מנחם אב,
יום מיתת אהרן כהן גדול, ה'תשמ"ג.
ברוקלין, נ. י.
אל בני ובנות ישראל
בכל מקום שהם
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
ידועה תורת הבעש"ט, אשר בכל דבר אשר האדם רואה או שומע הוא הוראת הנהגה בעבודת השם, וזהו ענין העבודה, להבין ולהשכיל מכל דרך בעבודת השם,
ידועה תורת הרב המגיד ותורת רבנו הזקן — פירושם בדברי חכמים במשנתם: דע מה למעלה ממך — דע אשר כל מה שלמעלה הכל הוא ממך,
ידועה תורת אדמו"ר האמצעי, המובנת גם בפשטות מספרי הח"ן, אשר השם „הוא עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב",
שמכל זה מובנת ג"כ פרשת ימים אלה, ימי בין המצרים ובתוכם וסיומם — תשעת הימים, אשר חותמם — יום התשיעי במנ"א, ימי אבל,
335וכביאור הרמב"ם בספרו, שהוא „הלכות הלכות", אשר אבלות מדרכי התשובה, ובלשונו: יפשפש במעשיו ויחזור בתשובה,
ובפרט כשמצטרף עם תענית — ימי תעניות שבהם, ראשם וסופם, י"ז בתמוז וט' באב — שמדרכי „התשובה הוא",
והתחלת ט' הימים הרי היא באחד בחדש החמישי, המזכיר, ובלשון הכתוב: וימת שם (אהרן) בחדש החמישי באחד לחדש,
ומובן אשר כוונת ומטרת הזכרון (ובפרט — זכרון הקשור ונכתב בתורתנו תורת חיים, הוראה בחיים אשר נצחיית היא (גם) בתור הוראה) שיהיו ימים אלה נזכרים ונעשים, התשובה שתבוא ע"י ההתבוננות בתוכן ימים אלה תביא למעשים טובים בהתאם לזה, באותם הימים ובפעולה נמשכת בכל הימים שלאחרי זה, מעשים אשר הורה אהרן הכהן.
מעלות אהרן כה"ג, מעשים ופעולות שלו — הרי מבוארים הם בתוה"ק, תושב"כ ותושבע"פ, בריבוי מקומות
ומהם קבעו חכמים במשנתם, מה היא הדרך להיות מתלמידיו של אהרן ונצטווינו ע"ז וכלשונם: הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה,
ששייכות בזה לימים אלה במיוחד — התבוננות בענין החורבן והגלות וסבתם — שנאת חנם ותשובה ע"ז ע"י אהבת ישראל ועד לדרגת אהבת חנם, ופדי' מן הגלות ובטולו עי"ז, וע"י (הוספה עוד יותר ב)לימוד התורה ובצדקה, וכמש"נ בנבואת ישעי', שנקרא כן ע"ש הישועה והגאולה: ציון — אלה ישראל — במשפט (תורה) תפדה ושבי' בצדקה (וה"ה באה ומביאה אהבה מזה לזה, של העשיר והעני)
336— ועפי"ז גם טעם נוסף להבקשה וההתעוררות לעריכת ועשיית סיום־מסכת בט' הימים, ומה טוב בכל יום (ובט' באב — בלימוד המותר) בהשתתפות שומעים רבים ולהזכיר בכל פעם ופעם גם ע"ד אהבת ישראל וצדקה.
ומיתת אהרן כה"ג אוהב „כל בית ישראל", כאו"א מבני ישראל שבכל דור ודור, ועד שהוא ובניו — מברכים את בנ"י: יברכך גו' יאר גו' ישא גו' וישם לך שלום — פועלת „ישועות בקרב הארץ" ועד לישועה הכללית והאמתית — גאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ויקוים היעוד: אתה (השם) תנחל בכל הגוים,
וגדולה צדקה שמקרבת את הגאולה עוד יותר ויותר — באופן דאחישנה וארו עם ענני שמיא.
בכבוד ובברכה להצלחה בכהנ"ל
ואשר במהרה בימינו ממש יהפכו
ימים אלה להיות ימים טובים וימי
ששון ושמחה
337במענה למכתבו מתפארת שבתפארת.
א) לבנו . . . שי' ימלאו שלש שנים ביום חמישי במנחם הבע"ל. ושואל מתי לעשות התספורת.
ע"פ המשמעות מדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בזמנים שונים, נראה שאין לספור השערות של הבן קודם מלאת שלש שנים. מאידך גיסא — כיון שיום ההולדת הוא בתחלת חדש מנחם אב הנה באם ח"ו עד אז יתעכב ביאת משיח צדקנו, יעשו התספורת לאחרי תשעה באב. ותהי' בשעה טובה ומוצלחת.
(ממכתבו' אייר תשי"ט)
בהזדמנות זו הנני בזה לברר מנהגנו, במענה על שאלת רבים
ראש חודש מנחם־אב שחל בשבת — כמו בשנה זו — אם מפטירין השמים כסאי או שמעו דבר ה'.
הנני מעתיק בזה קטע מרשימות שנת תר"ץ, שגם אז חל ר"ח מנ"א בשבת, וז"ל: מוצש"ק, ט' מנ"א ר"ץ יהפך לשמחה, ברלין.
הייתי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, שכב על הספה, סיפר ע"ד מנהג אמירת ההפטרה בשבת ר"ח מנ"א: אאמו"ר אמר פעם השמים כסאי. כעבור שנים אחדות וחל עוד הפעם ר"ח מנ"א בשבת אמר שמעו דבר ה'. ואמר אז שמתחרט על אשר רר הזררז במה בר"ר ארז חר"ה בנב"רב מר אפרם אאז רב.
בתוך בקשות ותפלות כאחבנ"* י שליט"א בכ"מ שהם, בחו"ל ובאה"ק, אשר נשבע ה' לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם, ארץ אשר תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה,
כאחבנ"י כולנו כאחד, שהרי הקדמת התפלה היא, כהוראת האר"י, קבלת מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך,
ובפרט ובמיוחד התפלה שלש פעמים בכל יום: את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח כו' (אשר לזה) קווינו כל היום, ובהמשך אלי':
רצה ה' אלקנו בעמך ישראל כו' והשב העבודה לדביר ביתך כו' ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים —
ויהפכו ימים אלה „להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה".
תזרז ותביא הגאולה האמתית והשלימה — גאולת העם בשלימותו, הארץ בשלימותה והתומ"צ בשלימותן — באופן דאחישנה וארו עם ענני שמיא,
ותקויים אמירת השם: אלקים אתם ובני עליון כולכם.
ותחזינה עינינו — עם הנבחר — בבית הבחירה, מקדש אד־ני כוננו ידיך, ביהמ"ק הנצחי.
בברכה
ר
מובן וגם פשוט אשר הנ"ל השייך במיוחד ליום ההסתלקות דהאריז"ל, בתקפו הוא בכל ימות השנה, אלא שיום סגולה הוא, ראש ומוסיף כח בהם וכו' — ובדוגמת זכר ליצי"מ בחה"פ וחיובו הוא בכל ימות השנה.
340. . . ויה"ר אשר כמ"ד בשני שתי פעמים אשתקד והשתא, כן דאפילו באותו בית אב כן (ולהע לששון ולשמחה בב"א.
כן יוסיפו בכהנ"ל, ובמילא מהפך — רש"י ס"פ בראשית) פעמים הוי חזקה הנה כמו שנדחו צומות החורבן זה ן ידחו לגמרי ולא לבד שיותרו לגמרי וכיומא ו, סע"ב עיר מאגה"ק סכ"ו שתיבת גמור מוקפת) אלא שיהפכו
(ממכתב י"א מנחם אב תש"ח) „ימעטו" בעניני צום ד"אב" ויוסיפו בעניני מנחם (ל' דאב — ולמועדים וליו"ט.
(ממכתב ג' מנ"א תשד"מ) סיום על ספר נשים דהרמב"ם שהתקיימה ביום כ"ד תמוז. המו"ל.
Suggest a fixSent for reviewReport a problemNo account neededEmbed on another site