Addenda - sichos and letters 21

555האזינו

ב"ה, למחרת יום הכפורים, בשם ה',

שנת הקהל, ה'תשמ"א

ברוקלין, נ. י.

שלום וברכה:

בנועם מאשר אני קבלת ספר הצאצאים של אדה"ז זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר חפץ ה' בידם הצליח להוציאו לאור.

ויתברכו כל אלה שהשתתפו בההו"ל, אם בגופם או בנשמתם או בממונם, מברכתו של הקב"ה שתוספתה מרובה על העיקר, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.

ודבר בעתו מה טוב, אשר הגיע לידי בימי פ' האזינו גו' ותשמע גו' שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך. שהרי זה כולל גם כן שאלה וחקירה ודרישה בתורתם ועבודתם של אבות וזקנים במשך ימי חייתם בעלמא דין —

„אביך" — בלימוד התורה ובאופן המביא לידי מעשה, קיום המצוות בהידור; ו"זקניך" — אלה שקנו חכמה, אשר חכמה האמתית, חכמת ה', נעשה קנין אצלם, ובלשון חכמינו ז"ל עד שהתורה נקראת על שמם.

והרי גם הנהגת אנשים מורמים מעם, אבות וזקני בית ישראל, עיני העדה, תורה והוראה היא, כיון שקיימו בשלימות הוראת התורה „כל מעשיך לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו" — אפילו המעשים שהם לכאורה שלהם והדרכים שלהם. שלכן מצינו בתורתנו, תורת חיים, הוראה בחיים, כמה הלכתי גברתי הנלמדות מהנהגות גדולי ישראל ומאורעות ימי חייהם עלי אדמות.

ויהי רצון שיזכו לשכר העקרי של ההו"ל דספר האמור, שיפעול פעולתו העקרית, אשר כל הצאצאים יכירו בתפקידם ושליחותם להפיץ מעינות אדמו"ר הזקן, בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשו"ע (פוסק בנגלה דתורה), והוראות יוצאי חלציו, רבותינו נשיאינו ממלאי מקומו, ומתאים להוראת התורה שהמעשה הוא העיקר — במעשה בפועל, ובודאי ובודאי בקיום הענין דואהבת לרעך כמוך — להשפיע בכל מקום שידם מגעת, שמהם יראו וכן יעשו רבים, ובלשון רבנו הזקן באגה"ק שלו הידועה ללכת „בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נס"ו" (אגה"ק סי' זך, וראה שם הביאור של רבנו הזקן לאגרת זו).

ולהוסיף, מיוסד על מאמר חכמינו ז"ל כל מקום שנאמר „נצח סלה ועד" אין לו הפסק עולמית (עירובין נד, א), זאת אומרת אשר הנהגת עצמם תהי' באופן נצחי, היינו בתקיפות שאין שייך בזה שינוי, ובתוקף זה גם בנוגע להשפעה על הסביבה, על כל אחד ואחת מבנ"י. ועל ידי זה גם המושפעים נכללים בצאצאי אדה"ז, וכהוראת חכמינו ז"ל „כל המלמד בן חבירו תורה כאילו ילדו".

556ובעמדנו בימי ההכנה לחג הסוכות דשנת הקהל את העם האנשים והנשים והטף גו' ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת, יהי רצון אשר על ידי ההוספה בתורה ובמצותי', כולל גם כן, בלשון הידוע, הפצת המעינות חוצה, נזכה בקרוב ממש לקיום ההבטחה הידועה באגה"ק של הבעש"ט זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע — קאתי מר דא מלכא משיחא, במהרה בימינו ממש.

בברכת הצלחה בהפצת המעינות, כולל ג"כ

ע"י הפצת ספר האמור, בתוככי הפצת

היהדות בכלל,

ובברכת החג דזמן שמחתנו — ישמח

ישראל בעושיו וישמח הוי' במעשיו, עם כל

ביאורי אדה"ז בזה בספרו לקוטי תורה

ובפרושי רבותינו נשיאינו ממלאי מקומו.

ולבשורות טובות בכל האמור

נמסר לי מכתבו לקה"ת ובו הסיפורים אודות הרה"ג הרה"ח והרה"צ הר"ה מפּאַריטש. ומה טוב יהי' אם יעלה על הכתב מזכרונותיו הנ"ל, ומזכרונותיו בדברי ימי החסידים והחסידות, שבטח שמורים בזכרונו, בכלל — אשר בודאי שמע הרבה בביתם ובליובאַוויטש וכו'. ובטח שמורים ג"כ בזכרונו שמות האנשים מהם שמע ודרגת הסמכות שלהם. וכבר ידוע עד כמה הי' מייקר כ"ק מו"ח אדמו"ר מסירת ענין או סיפור לכל פרטיו, ואפילו פרטים שלכאורה הם חיצונים, היינו באיזה מעמד ומצב, מי הי' נוכח וכו'.

(ממכתב ג' אלול, תשי"ד)

נעם לי לראות רשימותיו אשר שלח ע"ש המרכז לעניני חינוך ובודאי ימשיך בהן. ובטח ידוע לו עד כמה התענין כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בקבוץ זכרונות כמו אלו. וכיון — כמו שראינו עד עתה — הנה סו"ס הולכות ונדפסות רשימות השונות, הנה יש לקוות שגם מזה תהי' תועלת הרבים באופן המתאים. ודבר בעתו מה טוב . . .

(ממכתב י"ז כסלו, תשט"ו)

557. . . מה יהי' סו"ס ע"ד רשימת שיחות הקודש שיודע וזוכר או ספורים מקובלים (בהוראת המקור שלהם)?

באיווי כט"ס ובחיכוי למענה על הנ"ל.

(ממכתב ט' תמוז תש"ח)

. . . ת"ח ביחוד בעד הספור מכ"ק אדמו"ר מהרשנ"ע וביחוד מה שרושם מי הוא המספר וכו' וספרתיו לפני כ"ק מו"ח אד"ש בשמו ונהנה ובקשה אלהבא לרשום באופן מסודר סיפ' המקובלים ולשלחם לכאן וזכות הרבים תלוי בו.

(ממכתב ד' סיון, תש"ח)

מכתבו נתקבל, וכמנהגי ספרתי בהיכל פנימה מש"כ ע"ד האסיפה דשנת עת"ר ושהי' נוכח שם. והוספתי בשאלה להטעם שהי' אז בהאטעל, ענני כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א אַז עס איז ניט געווען שייכות פרעגן אַזאַ קשיא.

ונהנתי ממה שענה זה בקורת רוח פון אַ חסידישער ברייטקייט . . .

בטח ימשיך רשימת שחה"ק והמאורעות שזוכר ובשופי יותר ות"ח מראש.

(ממכתב ט' תמוז, תש"ח)

מכתבו מכ"ג שבט נתקבל ולפלא שפסק מלרשום ספורי ושיחות הק' אשר בזכרונו ובטח ימשיך ואקוה שסו"ס יהי' גם תועלת הרבים עי"ז . . .

(ממכתב י' אדר, תש"ט)

מכתבו מכ"א אדר נתקבל ות"ח על שממשיך ברשימת זכרונותיו משיחות הקודש ומעשי אבות ובטח יעשה כן גם להבא לזכות את הרבים . . .

(ממכתב כ"ט אדר, תש"ט)

558. . . ולכן מטובו לשלוח מזכרונותיו מה שיודע ע"ד זקנו וגם אחי זקנו כי זה מכבר רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א לקבץ הידיעות ע"ד זקני החסידים, ובטח בהמשך הזמן יהי' בזה ג"כ זכות הרבים.

(ממכתב י"ב חשון, תש"ט)

. . . שני מכתביו מכ"ג וכ"ד מ"ח קבלתי ומאד שמחתי עליהם ובפרט על רשימת הענינים והפתגמים שבהם והנני ממהר לאשר בזה קבלתם, למען ימהר ג"כ בהמשכת רשימותיו ושילוחם לכאן. ובל"ס שיהי' בזה ממזכי הרבים.

(ממכתב ח' כסלו, תש"ט)

הנני מאשר בזה את קבלת מכתבו השלישי מז' כסלו ובנתיים ודאי הגיעו מכתבי מח' כסלו.

בטח ימשיך בשילוח רשימותיו תכופות ולאות תודה ובתור זירוז על להבא מוסג"פ הקונט' ליט"כ שהו"ל זה עתה ובל"ס יזכה בו את הרבים . . .

(ממכתב י"ט כסלו, תש"ט)

. . . מובן אשר כ"ק מו"ח אד"ש יודע ששולח לכאן רשימת זכרונותיו וז"ל בזה: זייער אַ גלייכע זאַך. כן מזמן לזמן הנני מוסר תוכן מכמה מהספורים ובכל פעם גורם נח"ר.

בפ"ש ובחיכוי לקבלת המשך רשימותיו

(ממכתב י"ט טבת, תש"ט)

הנני מאשר בזה קבלת מכתבו התשיעי בצירוף הפוטו ממכ' כ"ק מו"ח אד"ש אליו ות"ח. ותקותי אשר ימשיך רשימת זכרונותיו כי בל"ס יהי' נזכר עוד כמה ענינים וספורים ות"ח מראש. בפ"ע נשלח לו תולדות מהר"ש ומבוא לקריאה ובטח יזכה בהם את הרבים וכן בהקודמים ובהמוסג"פ הקונט' שהו"ל זה עתה.

(ממכתב ט' שבט, תש"559נתקבל מכתבו מט"ז אדר וחבל אשר קיצר הפעם ברשימת זכרונותיו ובטח ימלא במכתבו הבא כנגד שניהם . . .

(ממכתב ר"ח ניסן, תש") . . . תוכן מכתבו מי"ב אלול מסרתי ונתקבל בחיוך של שביעת רצון.

(ממכחב כ"א אלול, תש"ט) . . . ובל"ס ימשיך בשילוח רשימת זכרונותיו, ובפרט עתה.

(ממכתב כ"ה אדר, תש"י) . . . תימא שהפסיק רשימת זכרונותיו, ובל"ס ימשיך וביתר שאז ויתר עז.

(ממכתב ז' אייר, תש"י) . . . כן נתקבל מכתב כף דזכרונות שלו מכבר ובהנ"ל מכתב כא' וכב' ובטח ימשיך רשימותיו וכרצון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ.

(ממכתב ד' אלול. השי"ת) תודה בעד הרשימות שממשיך וכותב ובטח יעשה כן גם להבא.

(ממכתב כ"ח אד"ר, תשי"א) ת"ח על הרשימות מהמאסר והגאולה, ובודאי שאין זה אלא תחלת ההתחלה.

(ממכתב שבט תשח"י

560ת"ח בעד סיפורים הנ"ל ומסיים וחותמים בטוב, בטוב הנראה והנגלה ת"ח על כתבו הנ"ל ובטח ימשיך וגם לזה שייך ופרצת כו'.

(ממכתב סיון, תש"כ)

. . . הערות כלליות^*:

א) בדורנו מבולבל זה, הנה ככל שיש להבהיר הענינים ולהוסיף דיוק מועיל הוא ביותר. ואם על אתר ובהוה אינה ניכרת כ"כ הנחיצות בזה, הרי אפשר שבמקום אחר ועכ"פ בעתיד הקרוב יתברר ההכרח. וה"ה בהנוגע לאוסף סיפורים ע"ד נשיאי ישראל שבכל הזמנים ובכל המקומות — יש להעיר, אם בשולי הגליון או עכ"פ בסוף הספר, מקורו של כל סיפור והעיקר — הסמכות שלו. ואם בהנוגע לכל נשיאי ישראל הדברים אמורים, עאכו"כ לנשיאי תנועת החסידות, אשר ידיעות שאינן מדוייקות ולפעמים ענינים מזויפים במטרה בלתי רצוי' — הביאו נזק רב להפצת תורת החסידות והחדרת הדרכותי' ומנהגי' לחוגים יותר רחבים. וכיון שכנראה מהשורות האחרונות שבספר, ובכלל משני העמודים מראה מקום המקורות, ובידעי אהבת הסדר של כת"ר שי' — נרשם אצלו מקור כל ספור וסיפור אשר בספרו, כדאי שעכ"פ ידפיס עתה מראה מקום מקור כל סיפור — בעלים בפ"ע — שעכ"פ יתקן את האמור במדה חשובה אם לא בשלימותו. ומה טוב אם אפשר, לצרף לזה גם שורות אחדות ע"ד ערך הסמכות של קובצי הסיפורים השונים וכן המספרים השונים — שכידוע יש בזה שני הקצוות, היינו בעלי סמכות בתכלית ולהיפך, ורובם נמצאים בין שני הקצוות. — מובן שאפשר להוציא קובץ סיפורים כהנ"ל אפילו אין יודעים סמכות הסיפורים, כיון שעכ"פ משקיף מהלך הרוח של חסידים או יו"ח, וכידוע המאמר „אויב די מעשה איז ניט אמת, האָט עס אָבער געקענט זיין אמת". אבל לפי מצבו של כת"ר בתוככי אנ"ש — קרוב לודאי שיסמכו על סיפוריו כאילו בדקם ומצאם נאמנים, ובפרט כשנדפסים בספר, ולכן נחוצה בזה מסירת מודעה מפורשת.

ב) בהמשך להנ"ל — בכלל ישנם סיפורי חסידים המעוררים תמהון, ומסקנת חלק מהשומעים הוא, שבודאי איש פלוני — שאודותו הסיפור — עשה היפך הדין או עכ"פ היפך הלפנים משה"ד. וזה פועל גם על יחסם בכלל לנשיאי תורת החסידות ולתורת החסידות עצמה, בה בשעה שע"י שינוי קטן באיזה ביטויים אשר בהסיפור, סרה כל התמי'. וכיון דרובא דרובא של הסיפורים עברו דרך כמה צנורות, ודאי הוא אשר הביטוים אינם מדוייקים כ"כ. ובפרט — בהעתק מלשון ללשון.

561ואביא שתי דוגמאות:

א) סיפור ש"א עמוד ש"ט ואילך. שהוא בסתירה לכל ענין של המגידים. ובמילא כמה באים למסקנא שאלו שהשתמשו במגידים וכיו"ב — לא שמו לב ולא רצו להדר להיות עמלים בתורה וכו'.

האמת אודה שגם אני נתקשיתי זה מזמן בענין זה, עד ששמעתי סיפור מכ"ק מו"ח אדמו"ר בשם הצ"צ, שאמר אשר בנערותו רצה אדמו"ר הזקן ליתן לו במתנה ידיעות בתורה, וענה בסגנון הסיפור הנ"ל, שהתורה צריכה לבוא ע"י יגיעה ולכן רוצה ללמוד בעצמו ולהתייגע, אבל כעבור זמן נתחרט על שלא קבל המתנה, ומילתא בטעמא — שהרי הי' יכול לעמול ולהתעמק בלימוד התורה גם לאחר שידע כבר מה שנתנו לו במתנה, כי הרי התורה ארוכה מארץ מדה, והי' בידו הא והא, ידיעה יותר רחבה וגם העמל שבתורה.

ב) סיפור שי"ג: אשר הרה"צ ר' משולם זוסיא ציוה לחפור הקבר ולחפש שם כו' — שקשה להַצדיק הוראה זו ע"פ שו"ע, משא"כ בשינוי קטן, שהדברים לאו דוקא בהקבר אלא בסביבות שלו או בד' אמות שלו, סרה כל התמי'. ובודאי בהשתלשלות כל הסיפורים לא דייקו כ"כ שזה הקבר ממש — וכפי שיפרשו הקורא בספר.

דא"ג — מובא בסיפור זה כי הדבר מפורש בירושלמי, ואתענין לדעת אם ידוע לו גם מקומו. ות"ח מראש.

(ממכתב כ"א תמוז, תשט"ו)