223

והתאחדות זו של בני ישראל, שבאה לידי ביטוי בולט בקרבן הפסח, היתה ההכנה לגאולה^רלב של כל כלל ישראל — ממשה רבנו ועד לקטן שבישראל — כשכולם יחד נגאלו ברגע אחד^רלג, בחצות הלילה^רלד, והגאולה היתה לא על-ידי מלאך ולא על-ידי שליח אלא על-ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו^רלה, וכולם יצאו ממצרים בעצם היום הזה — בו ברגע^רלו וביד רמה^רלז (בלשון יחיד).

* * *

ויהי רצון שההתבוננות בענינים האמורים, ההוראה הכללית מחג הפסח שחל בשנת-עיבור (כמו השנה), תחזק יותר אצל כל אחד ואחת את ההכרה, שכל יהודי — איש ואשה וילד — הוא משפיע ומקבל, ויתירה מזו — הם שייכים לגוי אחד^רלח, ויתירה מזו — הם כאיש אחד, ויתירה מזו — הם לב אחד^רלט.

אחדות יהודית אמיתית היא כאשר יודעים וחשים שכל היהודים הם דבר אחד ממש^רמ, וממילא היחס של יהודי אחד לשני הוא ממש כמו אל עצמו הוא, וכיוצא בזה.

ודבר זה יהווה ודאי ההכנה השלימה לגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

— זה גם התוכן של בקשתו הפנימית של דוד, נעים זמירות ישראל^רמא, מן הקב"ה: "תבוא לפניך תפלתי, הטה אזנך לרינתי^רמב", שתפלתי תבוא אליך ואל פניך כך שהתפלה (מלשון חיבור^רמג) תהיה ל"רינה" (שירה) — השתפכות הנפש והתחברות עם הקב"ה, התמזגות הנשמה עם מקורה — הקדוש ברוך הוא.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org