שיחה א
שיחה א
א. בביאור הטעם שנתפרש בתורה שאמירת הציווי לאהרןא "ואל יבוא בכל עת אל הקודש" היתה "אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו"ב — איתא בדרז"לג שהוא מפני שהציווי בא לזרזו יותר מאותו החטא שחטאו בניו, שנכנסו אל הקודש (בקרבתם לפני ה') וימותו, ולפיכך נצטווה אהרן "ואל יבא בכל עת אל הקודש גו' ולא ימות" — "שלא ימות כדרך שמתו בניו"ד.
והנה באור החיים מפרש (לפי א' האופנים) שהפסוק בתחילת הפרשה "וידבר גו' אחרי מות גו' בקרבתם גו'" הוא דיבור בפני עצמו, שתוכנו — מעלת עבודת בני אהרן שמתו "בקרבתם לפני ה'", ובלשונו, ש"דיבר ה' למשה דרך מיתתן שהיתה עז"ה [= על זה הדרך] בקרבתם לפני ה' פי' שנתקרבו לפני אור העליון בחיבת הקודש ובזה מתו (והוא סוד הנשיקה שבה מתו הצדיקיםה)", והכתוב מרמז ל"הפלאת חיבת הצדיקים שהגם שהיו מרגישים במיתתם לא נמנעו מקרובו לדביקות נעימות עריבות ידידות חביבות נשיקות מתיקות עד כלות נפשותם מהם"ז.
[וע"פ פירוש זה מתורץח (גם) זה דסתם הכתוב כאן ולא פירש את חטאם (המפורש בפ' שמיניט "ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אותם") — אלא רק "בקרבתם לפני ה'"י, שתוכן ענין זה ("קרבתם לפני ה'") כשלעצמו ה"ז ענין של מעלה].
ולכאורה, לפי פירוש זה צריך ביאור מדוע מקומו של דיבור (סיפור) זה הוא בסמיכות להציווי לאהרן ש"אל יבוא בכל עת אל הקודש וגו'"?
וצריך לומר, שגם לפירוש זה הרי ההודעה על אופן מיתתם (שהיא מיתת נשיקה כו') היא הקדמה להציווי הנ"ל ("אל יבוא בכל עת אל הקודש גו'"), אבל לא כפי הפירוש (הנ"ל) שהוא כמו אזהרה מחטא, אלא למעליותא.
ב. גם צריך להבין בדברי האוה"ח הנ"ל: איך מתאים פירושו ב"בקרבתם
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- כרך לב
- Id
- rh-cvzptx6c
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.