שיחה ב
שיחה ב
א. על הפסוקא "לא תעמוד על דם רעך" מפרש רש"י: "לראות במיתתו ואתה יכול להצילו" (ואח"כ מביא רש"י דוגמאות לדבר, כדלקמן סעיף ב).
לפום ריהטא משמע שכוונת רש"י כאן היא לפרש התיבות "(לא תעמוד על) דם רעך" — שהיינו "מיתתו", ולפי זה "לא תעמוד על דם רעך" פירושו, שאסור לעמוד ו"לראות במיתתו" כשיכולים להצילו.
אבל לפ"ז קשה — מאי קמ"ל? הרי זהו הפירוש הפשוט של תיבות אלו, כמו שמצינו בהרבה מקומות במקרא, ש"דם" האדם היינו נפשו וחיותו (כמש"נב "כי נפש הבשר בדם היא", "כי הדם הוא הנפש"), ומה מחדש רש"י בפירושו ש"דם רעך" היינו "לראות במיתתו"ג?
לכאורה י"ל, שעיקר חידושו של רש"י הוא בפירוש תיבת "(לא) תעמוד" (ולא בפירוש "דם רעך") — שאין פירושה עמידה (גשמית) במובנה הפשוט [וכדמשמע מפירוש הראב"ע "שלא יתחבר עם אנשי דמים", והיינו ש"לא תעמוד גו'" בא בהמשך למש"נ בתחילת פסוק זה "לא תלך רכיל בעמך", והכתוב מסיים ש"לא תעמוד" בחברת הולכי רכיל כי זה יביא ל"דם רעך"ד] — אלא לעמוד ולהתעכבה מלהשתדל בהצלת חבירו (עומד ורואה במיתתו); שלכן מדייק רש"י "לראות במיתתו", כי זהו עיקר החידוש כאן, ש"לא תעמוד" היינו שעומד ורואה מבלי לעשות מאומה.
אבל עדיין אינו מובן המשך לשון רש"י "ואתה יכול להצילו" — דמאי קמ"ל? הרי פשיטא דביכול להצילו קאי — וכי ס"ד דאם אינו יכול להצילו ורואה במיתתו עובר על לאו זה?!
ואם כוונת רש"י להדגיש את פעולת ההצלה המתחייבת מלאו זה (שאסור לעמוד ולראות במיתתו אלא חייבים להצילו) — הול"ל "(לראות במיתתו) אלא אתה חייב להצילו"ו.
וגדלה התמי': מקורו של פרש"י הוא בתו"כ על אתר ובגמ' סנהדריןז, ובשניהם הלשון "חייב (אתה) להצילו", ואילו רש"י משנה וכותב "אתה יכול להצילו"ח!
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- כרך לב
- Id
- rh-a9m62ka4
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.