שיחה ב א פ"ז מ"ד (ע, א).
ב כ"ה במשנה שבמשניות. ובמשנה שבבבלי (בחצע"ג) וירושלמי שלפנינו "ירד וטבל ועלה ונסתפג הביאו כו'". אבל ראה מלאכת שלמה שם. שינויי נוסחאות למשניות שם. דק"ס שם. — וראה לקמן הערה 36.
א. תנן במס' יומאא (בסוף עבודת כהן גדול ביום הכפורים) "קדש ידיו ורגליו ופשט [בגדי זהב] הביאוב לו בגדי עצמו ולבש ומלוין אותו עד ביתו ויום טוב הי' עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש".
ג הובא בשינויי נוסחאות למשניות ודק"ס שם. וראה מלאכת שלמה למשניות שם.
ד או "שיצא" (שתוכנו כמו "על שיצא") — ראה הנסמן בהערה הקודמת.
ה או "כשיצא" (משנה שבמאירי. וראה רא"ש יומא סוף סדר עבודת יוהכ"פ). — ובסדר עבודת יום הכפורים אומרים "בצאתו".
ו הל' עבודת יוהכ"פ ספ"ד. וכ"ה גם נוסח המשנה בפיהמ"ש שלו (נדפס במהדורת קאפח).
בסיום המשנה "ויו"ט הי' עושה כו'" יש גורסיןג "על שיצא"ד במקום "בשעהה שיצא" (וכן כתב הרמב"ם בספר הידו ).
ז ס' עבודת ישראל (לר' ישראל קמחי. אזמיר, תצז) וס' עבודת תמה (לבעל שדה יהושע על ירושלמי) על סדר עבודת יום הכפורים.
ח וכ"ה באבודרהם בפירושו על סדר עבודה (נדפס בתשלום אבודרהם). י"מ במאירי יומא שם (אלא ששם הטעם — כי "היאך הכין לו מבערב על הספק"). ובסידור יעב"ץ בתחלת דיני עשי"ת (ב"עדות בן נכר רומי. . ממה שראו עיניו") "וביום שאחריו הי' עושה סעודה גדולה כו'".
וכתבו מפרשיםז בפירוש גירסא זו, ש"אין הכוונה שמיד בצאתו מן הקדש הי' עושה היו"ט באותו היום שהרי הי' מתענה, אלא למחר הי' עושה אותוח , וזהו דקדוק הרמב"ם שכתב ויו"ט הי' עושה על שיצא בשלום מן הקדש ולא כתב בצאתו [כפי שאומרים בנוסח סדר עבודת יום הכפורים] אע"פ שהוא יותר לשון קצר. . האריך בלשונו לאשמועינן כי למחר הי' עושה".
ט שושנים לדוד על משניות יומא שם. — ובמאירי יומא שם משמע, שפשטות פירוש המשנה היא שהי' בערב. ולהעיר מסעודת מוצאי יוהכ"פ משום שב"ק יוצאת ואומרת לך אכול בשמחה (שו"ע אדה"ז או"ח סתרכ"ד ס"ט).
י וראה סידור יעב"ץ שם "הרבה מהשנים לא הי' כה"ג יכול להגיע לביתו קודם חצות הלילה מפני דוחק העם העובר ורבוי הגדול כו'". ע"ש.
יא אבל להעיר, שבעל שושנים לדוד בספרו שפעת רביבים (על סדר עבודה) פי' "בצאתו בשלום" — "בשביל שיצא בשלום ולא מת".
אבל כבר הקשו על זהט , שהרי "אפשר. . שהי' נמשך עד הערב אחר הטבת הנרות עד שלובש בגדי עצמו, והולך בכבוד מתהלך בתומו, באופן שכשהגיע לביתו הי' לילהי ויהי' בצאתויא דוקא".
ב. ונראה לומר ששתי הגירסאות תלויות בשני הטעמים שישנםיב על יו"ט זה:
א) היו"ט הי' בתור הודאה על שיצא ממקום סכנהיג , ע"ד ארבעה צריכים
א פ"ז מ"ד (ע, א).ב כ"ה במשנה שבמשניות. ובמשנה שבבבלי (בחצע"ג) וירושלמי שלפנינו "ירד וטבל ועלה ונסתפג הביאו כו'". אבל ראה מלאכת שלמה שם. שינויי נוסחאות למשניות שם. דק"ס שם. — וראה לקמן הערה 36.ג הובא בשינויי נוסחאות למשניות ודק"ס שם. וראה מלאכת שלמה למשניות שם.ד או "שיצא" (שתוכנו כמו "על שיצא") — ראה הנסמן בהערה הקודמת.ה או "כשיצא" (משנה שבמאירי. וראה רא"ש יומא סוף סדר עבודת יוהכ"פ). — ובסדר עבודת יום הכפורים אומרים "בצאתו".ו הל' עבודת יוהכ"פ ספ"ד. וכ"ה גם נוסח המשנה בפיהמ"ש שלו (נדפס במהדורת קאפח).ז ס' עבודת ישראל (לר' ישראל קמחי. אזמיר, תצז) וס' עבודת תמה (לבעל שדה יהושע על ירושלמי) על סדר עבודת יום הכפורים.ח וכ"ה באבודרהם בפירושו על סדר עבודה (נדפס בתשלום אבודרהם). י"מ במאירי יומא שם (אלא ששם הטעם — כי "היאך הכין לו מבערב על הספק"). ובסידור יעב"ץ בתחלת דיני עשי"ת (ב"עדות בן נכר רומי. . ממה שראו עיניו") "וביום שאחריו הי' עושה סעודה גדולה כו'".ט שושנים לדוד על משניות יומא שם. — ובמאירי יומא שם משמע, שפשטות פירוש המשנה היא שהי' בערב. ולהעיר מסעודת מוצאי יוהכ"פ משום שב"ק יוצאת ואומרת לך אכול בשמחה (שו"ע אדה"ז או"ח סתרכ"ד ס"ט).י וראה סידור יעב"ץ שם "הרבה מהשנים לא הי' כה"ג יכול להגיע לביתו קודם חצות הלילה מפני דוחק העם העובר ורבוי הגדול כו'". ע"ש.יא אבל להעיר, שבעל שושנים לדוד בספרו שפעת רביבים (על סדר עבודה) פי' "בצאתו בשלום" — "בשביל שיצא בשלום ולא מת".יב ב' הסברות הובאו במחזיק ברכה (להחיד"א) או"ח סרי"ט. ע"ש באורך.יג ראה גם שפעת רביבים (שהועתק בהערה 11).The Lubavitch Library · chabadlibrary.org