א. "וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור גו'"א, ובפרש"י: "למה נמנו [האבות] אחורנית כלומר כדאי הוא יעקב הקטן לכך, ואם אינו כדאי הרי יצחק עמו, ואם אינו כדאי הרי אברהם עמו שהוא כדאי"ב.
ולכאורה מקורוג בתורת כהניםד עה"פ, וז"ל: "ולמה נאמרו אבות אחורנית, אלא אם אין מעשה אברהם כדיי — מעשה יצחק, ואם אין מעשה יצחק כדיי — מעשה יעקב, כדאי לכל א' וא' שיתלה לעולם בגינו".
אבל רש"י בפירושו שינה בכמה פרטים מדרשת התו"כ, ולא עוד אלא שפירושו הוא היפך מפירוש התו"כ:
בתו"כ מתחיל מאברהם, וממשיך "אם אין מעשה אברהם כדיי — מעשה יצחק", ומסיים ביעקב; ואילו רש"י כותב בסדר הפוך "כדאי הוא יעקב. . ואם אינו כדאי הרי יצחק כו' הרי אברהם".
הטעם לשינוי זה מובן בפשטות, כי רש"י מפרש פשוטו של מקרא, ובכתוב מקדים "בריתי יעקב" ל"בריתי יצחק. . בריתי אברהם", שמזה מובן, שזהו גם סדר זכירת ברית אבותה — "כדאי הוא יעקב. . ואם אינו כדאי הרי יצחק עמו ( — "ואף את בריתי יצחק") כו' אברהם עמו" ( — "ואף את בריתי אברהם").
אבל יש לבאר ולהסביר טעם שינוי זה — שלפי התו"כ, זכות יעקב היא גדולה יותר מזכות יצחקו, ושל יצחק גדולה משל אברהם, שלכןז "אם אין מעשה אברהם כדיי — מעשה יצחק (שהוא גדול יותרח), ואם אין מעשה יצחק כדיי —