שיחה ג
שיחה ג*
א. כתב הרמב"ם בסוף הל' מאכלות אסורותא — לאחרי שכותבב הדברים שאסרו חכמיםג מפני שהם "בכלל אלד תשקצו את נפשותיכם" — "וכל הנזהר בדברים אלו מביא קדושה וטהרה יתירה לנפשו וממרק נפשו לשם הקב"ה שנאמרה והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני".
בפשטות, מקורו של הרמב"ם הוא ממקרא זה עצמוו, שהרי הכתוב "והתקדשתם והייתם קדושים" בא בהמשך לאיסור "אל תשקצו את נפשותיכם גו'", והוא נתינת טעם לו, כהתחלת הכתוב "כי אני ה"א והתקדשתם גו'".
וצריך להבין: מפשטות לשון הרמב"ם "וכל הנזהר בדברים אלו" משמע, שכוונתו (לא לכל הדברים והאיסורים שבהלכות מאכלות אסורות, אלא רק) לדברים אלו שנמנו בסמיכות לפנ"ז, והיינו שה"קדושה וטהרה יתירה" באה ע"י הזהירות "בדברים אלו" שאסרו חכמיםז משום "אל תשקצו את נפשותיכם". ותמוה, אמאי שבק הרמב"ם איסור "אל תשקצו" המפורש בקרא — "בכל השרץ השורץ"ד (איסור אכילת שרציםד) — ונקט האיסורים מדבריהם ש(גם) הם בכלל "אל תשקצו גו'"?
גם אינו מובן סדר הדברים (והמעלות) שנמנו ברמב"ם — "מביא קדושה וטהרה יתירה לנפשו וממרק נפשו לשם הקב"ה", דהיינו תחילה "קדושה", ואח"כ "טהרה", ורק לבסוף "ממרק נפשו" — דלכאורה הול"ל בסדר הפוך, מן הקל אל הכבד: תחילה מירוק הנפש (שמשמעו הסרת לכלוך), ואח"כ "טהרה יתירה" (שמשמעה לא רק טהרה מטומאה, אלא תוספת טהרה, ע"ד חמש טבילות של הכה"ג ביום הכפורים), ואח"כ "קדושה", שהיא למעלה מטהרהח?
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- כרך לב
- Id
- rh-e4stgxz3
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.