שיחה א
119
השבים" תקנו חז"ל שימחול האדם על ממונו, הרי כ"ש וק"ו שההתעסקות לקרב את ישראל לאביהם שבשמים צריכה להיות באופן שברור אצל המתעסק בזה (וגם אצל הזולת) שאין כאן כוונה של ריוח (ריוח גשמי או אפי' ריוח רוחני) אלא כל כוונתו היא לקרב לדרך הישרה. ויתירה מזו, דכאשר ההתעסקות בזה היא גורמת לו "הפסד" — הפסד גשמי (כמו שהוא כפשוטו בנדו"ד, שאינו מקבל דמי הגזילה שלו) וגם הפסד רוחני, שמוריד ומשפיל את עצמו להתעסק גם עם מי ששייך ל"נטילת נשמה" — הרי דוקא אז רוח חכמים נוחה ממנו.
ומגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, שגם הנהגת הקב"ה היא באופן כזהנ, דכאשר "רצה הגזלן (ש"החוטא נק' גוזל אביו ואמו"נא) לעשות תשובה" — הרי הוא ית' משפיל א"ע כביכול להאדם החוטא, ועוזר לו ומוחל לו, בכדי "לקרב הדרך הישרה על השבים",
ואז — כשישראל עושין תשובה — "מיד הן נגאלין"נב בגאולה האמיתית והשלימה, בקרוב ממש.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- כרך לב
- Id
- rh-x39xvsxd
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.