"דרך" וה"כלי" להמשכת כל הברכות, החל מהברכה דגשמים, ובלשון הכתוב דפרשתנוכו: "ונתתי גשמיכם בעתם", הכוללת את כל הברכות — כפירוש הרמב"ן ש"הקדים דבר הגשמים כי בבואם בעתם. . יהי' זה סיבת בריאות לגופים והפירות כולם ירבו ויתברכו בהן, כאשר יאמר ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו. . היא גדולה שבברכות", וכתורת הבעש"טכז ש"גשמיכם" הוא מלשון גשמיות, היינו, המשכת הברכה (גם) בכל הענינים הגשמיים,
היינו, שה"כלי" לכל הברכות הוא — "שבת אחים גם יחד", אהבת ישראל ואחדות ישראלכח.
ובנוגע לטעם הב', אודות ההכנה למ"ת בימי ספה"ע — הרי עיקר העבודה דספה"ע הוא בירור המדות דנה"ב (ז' מדות הכלולים מז', מ"ט יום) שעי"ז ואז יוכל להיות הגילוי דמתןתורהכט, ומכיון שעיקר המדות הם ה' מדות הראשונות, נמצא, שבל"ג בעומר, שהוא בחי' הוד שבהוד, מסתיים עיקר בנין גופא דז"אל, ולכן, מודגשת יותר ההכנה למ"ת — "כאיש אחד בלב אחד".
ובנוגע לטעם הג' — להעיר ממארז"ללא "א"ר שמעון בן יוחאי מניין אתה אומר אילו היו ישראל חסרים אפילו אדם א' לא היתה השכינה נגלית עליהן, דכתיבלב כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם", היינו, שרשב"י מדגיש שהענין דמ"ת תלוי במציאותו דכל או"א מישראל.
ונוסף לזה, מודגשת ההכנה למ"ת בשבת זו גם מצד פרשת השבוע, פ' בחוקותי — שהרי "עזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין קללותלג שבתורת כהנים קודם עצרת"לד (ומה שקורין פ' במדבר לפני עצרת, הרי זה "כדי שלא להסמיך הקללות שבבחוקותי לעצרת"לה), שמזה מובן שבשבת פ' בחוקותי מודגשת יותר ההכנה למ"ת, "כאיש אחד בלב אחד".
ועפ"ז מובן שבימים אלו — הימים שלאחרי ל"ג בעומר, וככל שהולכים ומתקרבים יותר ל"זמן מתן תורתנו" — יש