264

צורך להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בכל הענינים דאהבת ישראל ואחדות ישראל.

ג. ועוד ענין הכי עיקרי בזה — ב­נוגע לדורנו זה, דרא דעקבתא דמשיחא, סוף זמן הגלות, ובהקדמה:

מעניניו העיקריים של רשב"י (בעל ההילולא דל"ג בעומר, ששלימותו בשבת זו) הוא — ספר הזהר, "חיבורא דילך", אשר, "בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזהר. . יפקון בי' מן גלותא ברחמים"^לו, היינו, שענינו של רשב"י לפעול את גאולתם של כאו"א מישראל וכלל ישר­אל, ביחד עם גאולת השכינה, כדברי רשב"י^לז: "בכל מקום שגלו (ישראל) שכינה עמהן. . ואף כשהן עתידים ל­הגאל שכינה עמהן".

והנה, מכיון שסיבת הגלות היא היפך הענין דאהבת ישראל (חנם)^לח, הרי מובן, שיש צורך לבטל את סיבת הגלות, ע"י ההוספה באהבת ישראל עד לאהבת חנם, ובהבטל הסיבה, בטל בדרך ממילא גם המסובב — הגלות.

ויש להוסיף, שכאשר הנהגתם של ישראל בפועל היא באופן ד"ואהבת לרעך כמוך", אזי בודאי מתגלה בפועל גם האהבה ד"רעך" — "רעך ורע אביך אל תעזוב, זה הקב"ה"^לט — לכאו"א מ­ישראל,

כדברי רשב"י^לז "כמה חביבין ישראל לפני הקב"ה"^לז, וכדאיתא בזהר^מ — "חיבורא דילך" — (מאמר הזהר שאומ­רים ב"תיקון ליל שבועות") "חדי ר"ש ואמר. . אנן בחביבותא תליא מילתא. . אהבתי^מא אתכם אמר ה'" —

וכאשר אהבתו של הקב"ה לישראל היא בהתגלות — הרי בודאי ובודאי ש­מוציאם מהגלות ("ושב ה' אלקיך את שבותך"^מב) תיכף ומיד, "לא עיכבן אפילו כהרף עין"^מג,

וכהרמז שע"י ההמשכה וההתגלות ד"אלופו של עולם" (אל"ף) ב"גולה", אזי נעשה מ"גולה" — "גאולה"^מד.

ד. והנה, הענין דאהבת ישראל ואח­דות ישראל מתגלה ומתבטא — לכל לראש — כאשר רבים מישראל מתאס­פים יחד במקום אחד, "כאיש אחד בלב אחד"^מה, ולא עוד, אלא שתכליתה ו­

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org