170

של יצחק עם יעקב ("יצחק עמו") וכן בנוגע לאברהם.

אבל [נוסף שעדיין צ"ע סברת ה­שיטות, שלפי התו"כ מודגשת בכתוב זכותו של כאו"א מהאבות בפ"ע ("כדאי לכל א' וא' שיתלה לעולם בגינו"), ולפי רש"י מודגש צירופם זל"ז ("הרי יצחק עמו. . אברהם עמו") — הרי]

רש"י כותב בפירוש "כדאי הוא יעקב הקטן לכך", דבפשטות כוונתו, דאף ש­יעקב הוא "קטן" בערך שאר האבות^יז, מ"מ "כדאי הוא יעקב הקטן לכך" (אלא ש"אם אינו כדאי — הרי יצחק כו' ואם אינו כדאי הרי אברהם עמו שהוא כדאי") — היינו שרש"י לא ס"ל (כהתו"כ) שזכותו של יעקב היא גדולה משל יצחק ואברהם, אלא יעקב "קטן" מהם, ואברהם גדול מכולם^יח.

[ובפשטות יש לומר, שדברי רש"י כאן, שיעקב הוא "קטן" בערך לאברהם ויצחק, באים בהמשך, מיוסדים על פירו­שו לעיל (בפ' תשא^יט) עה"פ "זכור ל­אברהם ליצחק ולישראל" (לאחרי חטא העגל) — "אם לשרפה הם זכור לאברהם שמסר עצמו להשרף עליך באור כשדים, אם להריגה זכור ליצחק שפשט צוארו לעקידה, אם לגלות זכור ליעקב שגלה לחרן", שמזה מובן שגדלה זכותו של אברהם משל יצחק (ויעקב), כיון שהוא "מסר עצמו להשרף עליך", ולמטה ממנה זכות יצחק "שפשט צוארו לעקידה"^כ, ולמטה מהם זכות יעקב שלא מצינו בו מסירת נפש בפועל, אלא רק ענין ה­גלות].

ומכל הנ"ל מובן, שיש שני אופנים ב­יחס האבות זל"ז: ע"פ אופן אחד כל הקודם לחבירו גדול ממנו, זכות אברהם גדולה מזכות יצחק וזכות יצחק מיעקב; ובאופן שני כל המאוחר גדול יותר, דיעקב הוא בחור דכל האבות, ויצחק הוא מובחר יותר מאברהם. והחילוק בין התו"כ ורש"י הוא בפירוש כתובים אלה, מה מכריע בזכירת ברית אבות — אם ענין שבו יעקב הוא ה"קטן", או ענין שבו יעקב הוא העיקר (בחור שבאבות).

ובזה תלוי גם שינוי הב' — כי בענין שבו גדול יעקב מיצחק ומאברהם, יש זכות בכל אחד ואחד מהאבות בפ"ע (בנוגע לזכירת הברית), "כדאי לכל א' וא' שיתלה לעולם בגינו"; אבל בענין שבו אברהם גדול מיצחק ויצחק מיעקב, יש צורך בצירופם זל"ז (לזכירה זו), ל­צרף מעלת אברהם ויצחק למעלת יעקב (אע"פ שיעקב הוא ה"קטן" שבהם).

ג. ויש לומר הביאור בזה ע"פ שינוי נוסף בפירוש רש"י לגבי התו"כ: בתו"כ הלשון "אם אין מעשה אברהם כדיי מעשה יצחק כו' מעשה יעקב", ואילו רש"י כותב "כדאי הוא יעקב כו' הרי יצחק כו' הרי אברהם. . שהוא כדאי", ומשמיט תיבת "מעשה".

והיינו, שלהתו"כ (עיקר) ההדגשה כאן (בזכירת ברית אבות) היא הזכות שב­"מעשה" האבות (ובזה גדלה מעלת יעקב על שאר האבות); ואילו לרש"י (עיקר) ההדגשה בזכירה זו היא זכות של אבר­הם יצחק ויעקב מצד עצמם, דהיינו עצם היותם "אבות" (ובזה עיקר המעלה הוא באברהם, אלא שכדי שזכות זו תגין ל­בניו אחריו (אפשר ש)צריך להצטרף עם יצחק וגם עם יעקב, אף ש"יעקב הקטן").

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org