שיחה א
137
שם "תחש" בארמית, אלא זהו תיאור מראהו של התחש, "ששש. . בגוונין שלו".
אבל גם פירוש זה דחוק הוא, שהרי (כמדובר כמ"פ) אין ענינו של פרש"י עה"ת להעתיק ולפרש את דברי התרגום.
ג. ויש לומר הביאור בזה — בפשטות:
רש"י בפירושו "מין חי'" לא בא לשלול הפירוש שתחש הוא "מין בהמה"טז, אלא לשלול קס"ד ש"תחש" הוא שם צבע, ופירוש "עורות תחשים" הוא כמו "עורות אילים מאדמים", דכשם ש"עורות אילים מאדמים" פירושו עורות אילים ש"צבועות היו אדום לאחר עבודן"יז, כן יש מקום לפרש "ועורות תחשים", שצבעו עורות בצבע הנקרא "תחש" [וע"ד הדיעות שמצינו בירושלמייח, ד"ר' יהודה אומר טיינין לשם צובעו נקרא" (עורות אילים צבועות היו עורות תחשים ונקראים תחשים על שם צבע שדומה לתחשים. קה"ע), ור"נ אומר גלקטינין (שם צבעיט. קה"עכ)].
ולכן כ' רש"י ד"תחשים — מין חי'", וכוונתו בפשטות, שלקחו עורות של מין חי' ששמה תחש ולא שלקחו עורות (אילים) וצבעו אותם בצבע תחשכא.
[והכרחו של רש"י בפשטות הוא, דאם הכוונה שצבעו את העורות (אילים) ב(צבע של) תחש — הול"ל "עורות אילים מאדמים ותחשים" (וכיו"ב), ולא "ועורות תחשים"; ומזה שהכתוב מוסיף "ועורות תחשים" מובן, שאין אלו העורות שעליהם מדובר לפנ"ז ("עורות אילים")כב, אלא שהם עורות של תחש (ותחש הוא "מין חי'")].
וזהו גם ההמשך בדברי רש"י "לכך מתרגם ססגונא ששש ומתפאר בגוונין שלו":
בזה בא רש"י להביא ראי' מהתרגום שאינו סתם שם צבע, שצבעו בו העורות, אלא שהוא מין חי', דתחש מתורגם "ססגונא", שהחי' "שש ומתפאר בגוונין שלו"כג.
ולכן לא כתב רש"י בקיצור "כתרגומו ססגונא", כי אז הי' מקום לפרש שכוונת התרגום היא ש"תחש" הוא צבע המורכב מצירוף הרבה גוונים, אוכד "ססגונא" פירושו ששה גוונים (ע"ד הדיעה בתנחומא שבעור התחש יש ששה
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- כרך לא
- Id
- rh-3sbr783w
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.