116

"שומרים" בהענין ש"בין אדם למקום ב"ה" (כמבואר בשל"ה^כט):

"שומר חנם הוא המעלה העליונה ש­לא ע"מ לקבל פרס כלל, הוא שומר רק למען שמו יתברך", ובלשון הרמב"ם^ל — "עובד מאהבה. . לא מפני דבר בעולם. . ולא כדי לירש הטובה (אפילו לא כדי לזכות לחיי העולם הבא^לא) אלא עושה האמת מפני שהוא אמת. . מפני^לב שהוא הרב ראוי לשמשו".

"שומר שכר — העובד ע"מ לקבל פרס", וכן השוכר^לג — "הוא ע"ד ה­אומר^לד סלע זה לצדקה ע"מ שיחי' בני" (וכדלקמן סעיף ו).

"שואל שכל הנאה שלו. . אינו מאמין בגמול ועונש", וכמבואר בשל"ה^לה שהם הרשעים שאינם עוסקים כלל בעבודת השם.

ה. ואולי יש לבאר דבריו וכן — ל­באר בדקות ענין ה"שואל" באופן שתתכן דרגא זו גם בשומר תומ"צ (ותומתק פשטות הענין, שכל הד' סוגים נקראים שומרים^לו — שומרי העולם (כנ"ל) שהיא ע"י היותם שומרי תומ"צ^לז) — ובהקדים:

מכיון שכל העולם נברא בשביל יש­ראל (כמאמר^לח "בשביל ישראל שנקראו ראשית") הרי כאו"א מישראל יכול לדרוש ולתבוע^לט — ובצדק — את כל צרכיו הגשמיים, בני חיי ומזוני רוויחי, בגלל היותו בן אברהם יצחק ויעקב (בלא שום פעולה ועבודה מצדו). ע"ד הדיעה^מ גבי הפוסק מזונות לפועל ד"אפילו. . עושה להם כסעודת שלמה בשעתו" לא יצא י"ח מכיון ש"הן בני אברהם יצחק ויעקב", דמכיון שהוא בן אברהם יצחק יעקב הרי הוא ראוי ל­סעודה גדולה מ"סעודת שלמה בשעתו"^מא

[והתנא החולק ואומר "הכל כמנהג המדינה"^מ אין טעמו משום דס"ל שאין כאו"א מישראל ראוי ח"ו לזה, אלא מפני שס"ל שלא היתה דעתו של הבעה"ב לספק לו מזונות אלא כפי מנהג המדינה (כולל — הפועל במדינה זו) ולכן אא"פ לחייבו יותר].

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org