102

אבל את"ל דילפינן לה מ"להבדיל בין הקודש ובין החול" מקום לומר^כח דנשים פטורות ממנה, כי הבדלה הוי שם וגדר אחר ואין לה שייכות לגדר קידוש ב­כניסתו.

[ע"ד הסברת אדמו"ר הזקן^כט בשתי הדיעות^ל (לפי השיטה שהבדלה היא רק מד"ס) — ד"יש מי שאומר שהנשים פטו­רות ממנה כמו שהן פטורות מכל מ"ע שהזמ"ג. . ואף שבכל מעשה שבת איש ואשה שוין" ה"ז רק בדברים שהם "בגלל זכירות השבת או שמירתו, אבל הבדלה אינה ענין לשמירת שבת אלא דבר בפ"ע הוא שתקנו חכמים להבדיל בין קודש לחול ומצאו להם סמך מן התורה שנאמר ולהבדיל בין הקדש ובין החול ויש חול­קין ע"ז ואומרים שההבדלה היא מענין זכירת השבת וקדושתו שמזכירין הבדל בין קדושתו לחול ולפיכך הנשים חיי­בות בהם"].

ה. ע"פ כל הנ"ל מובן היטב הטעם שהרמב"ם בספר היד חילק הענין לג' בבות — (א) "מ"ע לקדש את יום השבת בדברים^לא כו' כלומר זכרהו זכירת שבח וקידוש" (ב) "וצריך לזכרהו בכניסתו וביציאתו", (ג) "בכניסתו בקידוש היום וביציאתו בהבדלה" — ולא כללם יחד לומר "וצריך לזכרהו בכניסתו בקידוש היום וביציאתו בהבדלה" (ע"ד לשונו בספר המצות),

כי להרמב"ם הם ג' פרטים — (א) גדר המצוה, שהוא עצם הזכירה^לב. (ב) זמני הזכירה (בכניסתו וביציאתו), ו(ג) תוכן הזכירות (קידוש היום והבדלה): א) עצם גדר המצוה הוא רק "זכרהו זכירת שבח וקידוש", ואין הזמן והנוסח (תוכן) של הזכירה חלק מגוף מצות הזכירה^לג; ב) זמן המצוה — "וצריך לזכרהו בכניסתו וביציאתו"; ג) נוסח המתאים להזמן — "בכניסתו בקידוש היום וביציאתו ב­הבדלה".

[משא"כ לפמ"ש בסהמ"צ, דשתי הזכי­רות (בכניסתו וביציאתו) הוי מצוה אחת, כנ"ל בארוכה; וכן משמע גם בלשון החינוך^לד שכתב "לדבר דברים ביום השבת בכניסתו וכן ביציאתו שיהי' בהם זכר גדולת היום ומעלתו והבדלתו ל­שבח משאר הימים שלפניו ואחריו ש­

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org