74

ישראל היא "חלק אלקה ממעל ממש"^לו), הרי כשם ש"ה' אחד" הוא פשוט בתכלית הפשיטות^לז, למעלה מכל התחלקות, כן הוא בנוגע לנשמות ישראל (שהם "חלק אלקה ממעל ממש"), שענין האחדות "מצד שורש נפשם בה' אחד" הוא באופן של נקודה אחת שלמעלה מגדר התחל­קות לגמרי.

ו. והנה הכח לעבודה נעלית כזו, להגבי' ולהעלות את הנפש שתרגיש את שרשה בה' אחד הוא ע"י דביקות בתל­מידי חכמים, וכמו שביאר רבינו הזקן^לח מה שאמרו רז"ל "על פסוק^לט ולדבקה בו שכל הדבק בת"ח מעלה עליו הכתוב כאילו נדבק בשכינה ממש", כי "על ידי דביקה בתלמידי חכמים" (שהם "הצדי­קים והחכמים ראשי בני ישראל שבדו­רם"^מ) מתדבקות נפשות ההמון "במהותן הראשון ושרשם" למעלה (כמבואר ב­ארוכה בתניא).

ויש לומר, שבזה גופא יש חילוק בין תלמידי חכמים בכלל ("ראשי בני ישר­אל שבדורם") ונשיא הדור (כמו משה רבינו).

ויובן זה בהקדם שמצינו בכמה מקו­מות שה"מלך" נמשל ל"לב"^מא (וכנרמז בלשון הרמב"ם^מב "לבו (של מלך) הוא לב כל קהל ישראל"), שהטעם בפשטות הוא, דכשם שחיות כל הגוף תלוי' בלב כך חיות "כל קהל ישראל" תלוי' במלך.

אבל צריך להבין: הלא חיות הגוף תלוי' בעיקר במוח שבראש (שממנו נמ­שכת חיות לכל אברי הגוף, גם להלב^מג), וא"כ למה מדמים מלך ללב ולא למוח?

ויש לומר הביאור בזה^מד:

המעלה שבהשפעת הלב לאברי הגוף לגבי השפעת המוח אליהם היא — ש­אותה החיות הנמשכת מהלב באבר זה נמשכת גם באבר אחר ובכל האברים, שהרי מהלב נמשך דם לכל האברים (שבו מלובשת חיות הנפש, "כי הדם הוא הנפש"^מה), והרי בכל האברים נמצא אותו הדם, בלי התחלקות^מו; משא"כ (עיקר) החיות הנשפעת (בגלוי) לאברי הגוף מהמוח שבראש, היא באופן שכל אבר מקבל "חיות וכח" השייכים לו "לפי מזגו ותכונתו, העין לראות והאוזן לשמוע ו­הפה לדבר והרגלים להלוך"^מג.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org