שיחה א
225
ילד וילדה בישראל, שאף שצ"ל "חנוך לנער על פי דרכו"סג דוקא, אין להסתפק רק בחינוך בעבודה "מוגבלת" שע"פ סדר ונוהג שבעולם, אף שזהו גם לפי סדר דקדושה, אלא צ"ל החינוך באופן שלמעלה מטעם ודעתסד, עד לאופן של עבודה דמסירת נפש.
ודוקא חינוך באופן כזה, מביא ד"גם כי יזקין לא יסור ממנה"סג בענין הקיום והנצחיות של תוקף יהדותו של המחונך, דגם כאשר אינו נמצא בבית ומחיצות דקדושה, עומד חזק ותקיף בעבודת ה', ו"מקריב" (את גופו ונפשו הבהמית לה'סג), "אע"פ שאין (נמצא ב)בית" — דירה שבה מאירה קדושתו של הקב"ה בקביעות ובאופן גלוי (בביהכנ"ס וביהמ"ד), וגם "אוכל ק"ק", דענין דקדושה בתקפה נעשית אכילתו — מזונו וחיותו, "אע"פ ש(הסביבה) היא חריבה ואינה מוקפת במחיצה" — הגבלות דקדושה.
ועל ידי שכאו"א יחנך את עצמו ובני ביתו וסביבתו באופן כזה, ה"ז ממהר עוד יותר גמר זמן החינוך, שהוא עבודתנו דזמן הגלות (כדברי רז"לסה), בביאת משיח צדקנו, ובנין בית המקדש השלישיסו, שיהא בנין נצחי, בנינא דקוב"הסז, במהרה בימינו ממש, ובעגלא דידן.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- כרך לא
- Id
- rh-xvk3bsfy
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.