אגרת סו

אגרת סו

[תרי"ט?]

בעזרה"י¹, ט"ז שבט

אהו' בני ידידי וחביבי המופ' וכו' מ' יוסף יצחק² שיחי', עש"ז כלתי הצנועה תחי', וכב"ב שיחי'

אחד"ש וחיים

הנני להודיעך אשר מק' אוורוץ הגיעני שני מכתבים על ידי הפאצט, האחד זה ערך שני חדשים עם חתומים רבים, וזה המכתב נאבד ממני כי לא שמתי לב לזה כלל, רק תוכן המכתב איך שהם רוצים לקבל בנו של המגיד מישרים שלהם הה"ג ר' אהרן נ"י מטשערנאביל, או אחד מיוצאי חלציו, על כסא הרבנות למחנם, ושמחמת זה נתעורר חותנך הרה"ג שי' לנגד, ולהושיב אותך על כסא הרבנות בק' הנ"ל, ואיך כי מזה יומשך מחלוקת, על כן מבקשים מאד אותי למונעך מזה ולחפוץ השלום, והאריכו בזה.

עד זה מקרוב הגיעני מכתב שני באריכות גם כן מהם כהנ"ל, עם י"ב חתומים, לבקשך וגם כמעט להזהירך שלא תכנס במחלוקת לנגד רצון הרה"ג מוהר"א שי', והאריכו עוד הרבה בזה וזה המכתב יש אצלי. וגם בסופו מבואר שמוכן גם כן בנו של הה"ג מוהר"א לבוא לשם. ואיני רוצה לשלוח לך גוף המכתב. על כן נזדרזתי לכתוב לך מזה.

והנה, הגם שיכול להיות אשר האנשים של כ' חותנך הרה"ג שי' באוורוץ הם עקריים יותר, עם כל זה לכאורה לפע"ד, אף אם לא הי' שום מחלוקת כלל, אין מתקבל לי כלל שתכניס את עצמך בזה כעת, הרי שנינו פ"א דאבות ושנא את הרבנות. ובילקוט במשלי רמז תתק"מ ע"פ אל תצא לריב מהר (במשלי סימן כ"ה פסוק ח'), לרב כתיב (בלא יו"ד), לעולם אל תהא רץ אחר השררה כו', יעו"ש בילקוט חלק שני דף קל"ד ע"ד, והביאו גם כן בספר ראשית חכמה. וכל שכן וקל וחומר היכא דאיכא תרתי רב וריב כפשוטו, אין רצוני בשום אופן שתכניס את עצמך בזה.

ואם בוש אתה מליהנות הכל מכ' חותנך הרב שיחי', הנה אני רוצה באמת בכל לב שתהא אצלי אי"ה, ורצוני לישא בעול בהצטרכותך עם כל בני ביתך שיחי' כל האפשרי, וגם דירה נאה יהי' לך פה אי"ה על חצרי³, כי אחיך ה"ר ברוך שלום שי' בנה בית לעצמו ברחוב אחר אצל החומה. ולפי דעתי מה טוב ומה יפה זה לפניך, מלקבל עליך עול ומשא כהנ"ל.

ואם אמור יאמרו שזוגתך כלתי תחי' יהי' לה כאן עגמת נפש, ולכן לא ירצו להניחה לפה, באמת אין זה כלום, כי כל המשך שהיתה פה שלשה שנים לא הי' לה שום עגמת נפש כלל, רק בהקיץ סוף הג' שנים, אשר לא הייתי בבריאותי מרוב טרדא כו' ולבי הי' בל עמי כלל⁴, ואתם לא רצו להשתתף בצערי כלל, אשר זה הי' חסידות של שטות, על זה יש תירוץ נכון אמתי אין אדם נתפס על צערו⁵. וגם אפילו באותו הפרק לא הי' לה שום עגמת נפש מאמך תחי'. ואולי גם כאן תוכל אי"ה להכניס את עצמך עם אנשים, ויהי' אי"ה גם לי לתועלת, למעט ממני טרדת האנשים המבקשים עצות כו' וכה"ג.

כללא דמלתא, אני ואמך תחי' רצונינו וחפצינו באמת שתהי' אצלינו פה אי"ה עם כל בני ביתך שיחי', ועל ה' נשליך יהבינו⁶, בחסד עליון יהי' לכם הצטרכותך ובני ביתך שיחיו.

והאופן דאוורוטץ, אין רצוני בשום אופן בעולם שתסע לשם, כל שכן על מחלוקת ח"ו, ואין לעלות זה על המחשבה כלל, ותבואו נא לכאן כאמור לעיל.

ותקבלו החיים והשלום מאדון השלום אביך וחותנך הדורש שלומכם תמיד מלב ונפש חפצה

מנחם

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org