אגרת כ

אגרת כ

[תקצ"ג?]

בדבר¹ אשר רפו ידיהם² במצות צדקת אה"ק, נפלאת היא בעיני³, וכל השומע תצילנה אזניו⁴, מדוע הקטין בעיניהם מצוה רבה חיזוק ישיבת ארץ הקודש תיבנה במהרה בימינו אמן סלה.

אשר הנה מלבד שזה יותר מנ"ה שנה שהחזיקו רבותינו הקדושים נוחי עדן ועד עתה, דור אחר דור, מחזיקים הדבר כל אנ"ש בכל מקומות מושבותם, על פי רבותינו קדושי עליון, וכאשר לא נעלם מעין כל, כמה טרחות טרח ויגע אדמו"ר הגאון ז"ל לעורר לבב אנ"ש בזה, וכידוע לטועמים מצוף דבש אמרי נועם⁵ המפוארים בטוב טעם ודעת⁶ באגה"ק, מגודל הפלאת מצות צדקת אה"ק. ואחריו גם בנו אדמו"ר ז"ל נ"ע איזן וחיקר ותיקן⁷ תקנות קבועות הפושקעת⁸ בנתינת קצובתם לגבוהים ונמוכים ובינונים כו', ושילכו מידי שבוע לקבץ על יד הנאסף בפושקעס, ועל כל פנים לא פחות מפעם אחד בחודש, ומה שיחסור מכפי הקצוב ישלים כו', בכדי שלא יכבד עליהם בסוף השנה כו', ושיהי' המעות צרורים וחתומים⁹ שלא להלוותם אפילו לדבר מצוה וצדקה אחרת, וכמבואר כל זה בארוכה בתקנות שלו, וכל אנ"ש קבלו עליהם מצוה זו להתאמץ בה בשמחה¹⁰ רבה והצליחו ועשו פרי¹¹ למעלה, להחיות נפשות רבות¹² בני טובים המתהלכים לפני הוי' בארצות החיים¹³ כו'.

והנה מלבד כל זה הלא כל אחינו שבגולה, בכל תפוצות הגולה כולה במקומות הקרובים והרחוקים באשכנז וספרד ותוגרמא וכל ארצות המערב, כולם מחזיקים בהדבר מצוה רבה זו ברוב עוז ותעצומות, וכאשר עיני כל הרואות גודל ורב השתדלותם בכל לב ונפש להחזיק כת הפרושים דמדינתינו, אשר בעת תקעו אהלם¹⁴ אוו למושב להם¹⁵ בארצות החיים¹⁶ כו'. וכן מוסיפים אומץ בכל ערי ישראל, כה יתן¹⁷ וכה יוסיף¹⁸ אומץ¹⁹ להחזיק לב כל אחינו בני ישראל להתאמץ בזה. וגם מימות עולם מימי קדם, הנה גם מזמן חכמי התלמוד היו מחזיקים בדבר מצוה זו, וכידוע השקלא וטריא דעניי ארץ ישראל²⁰ נקראים עניי ארצך ועניי עירך שקודמים לעניים אחרים.

ויכולה היא שתרחם²¹ להריק ברכה עליונה עד בלי די²² מנפש ועד בשר²³, וכמבואר בזה"ק²⁴ וז"ל ואע"ג דהשתא לאו איהו בקיומא עם כל דא בזכותא איתזין כו' עלמא ומזונא וסיפוקא וכולא בכל אתר דישיבה, ובגין כך אע"ג דישראל לבר מארעא קדישא עבד בזכותא דארעא אשתכח מזונא וסיפוקא לכל עלמי, ועל דא כתיב וברכת את ה' על הארץ הטובה אשר נתן לך²⁵, על הארץ הטובה ודאי [דהא] בגינה מזונא וסיפוקא אשתכח בעלמא עכ"ד.

ואם כן איפה מדוע לחלק ולאו²⁶ לפרוש את עצמם מכלל אחינו בני ישראל, ונקל בעיניהם להעלים עין מן הצדקה²⁷ הזו ח"ו, ולקפוץ ידיהם מאחיהם האביונים²⁸ העומדים על התורה ועל העבודה²⁹ בארץ החיים אה"ק, וכפיהם פרושות השמים³⁰ לחלות ולחנן³¹ בכל המקומות הקדושים בעד אחיהם שבגולה, ונפשם יבישה אין כל בלתי³² אל אחיהם שבגולה עיניהם תלויות, עד שיחננם³³ ולשים להם שארית בארץ ולהחיותם³⁴ כו'.

ומצוה רבה כזו להחיות נפשות רבות אי אפשר להתקיים זולתנו, כי אם אנחנו נעלים עינינו ח"ו מהתאמץ בזריזות יתירה בפיקוח נפשותם, מי יחמול עליהם כו'. ועל כן אין לך פיקוח נפש גדול מזה ותמכין דאורייתא הוא.

אשר על כל דברי האגרת הזאת³⁵, ישימו עיניהם ולבם להכניס את עצמם ראשם ורובם, לעשות סמוכים לעד ולעולם³⁶ לדבר מצוה רבה זו, להתנדב רוח נדיבה יתירה, אשר צדקה זו היא העולה על כל הצדקות כולם וכמבואר בכמה מקומות. ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק³⁷ ונתחזק בעד עמינו ועיר אלקינו³⁸.

והעיקר לקבוע פושקעס סגורות, ולקבץ על יד מידי שבוע, ולכל הפחות פעם אחת בחודש, ומה שיחסר מכפי התקנה ישלים כל אחד בחדשו, בכדי שלא יכבד עליהם בסוף השנה. ולמנות על זה אנשים חשובים, אשר דעתם וכחם יפה להשגיח על זה בעין יפה ובאמת ובלב שלם, שיקיימו בכל תקנות הנ"ל.

וכולי האי ואולי³⁹ בחמלת הוי' עלינו⁴⁰ ישקיף ממעון קדשו מן השמים⁴¹ לברך את עמו ישראל⁴² בשלום, ויבנה ערי ציון⁴³ וירושלים, ונשוב בארץ החיים⁴⁴, וישלח עזרו מקודש ומציון יסעדנו⁴⁵ ויקבץ נדחינו⁴⁶ עיר חפצי בה⁴⁷ וינחנו לציון נעלה ברינה, ונזכה לראות פני השכינה⁴⁸, ויגביה וירום קרנינו⁴⁹ למעלה מנפש ועד בשר⁵⁰ בשלש אלה בבני סמיכא וחיי אריכא ומזוני רויחא⁵¹, וחפץ ה' בידם יצליח⁵². ועל טוב יזכר שם העושים והמעשים ומתאמצים בדבר מצוה רבה זו לפני ה' לטוב להם כל הימים⁵³.

כנפשם ונפש ידידם דורש שלומם וטובתם בכל זמן ועידן, המדבר בצדקה⁵⁴ צדקת ה' יעשו⁵⁵ אמן סלה ועד.

מנחם מענדל

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org