אגרת לח

אגרת לח

[תר"ח]

בעזה"י¹ יום ה' כ"ד ניסן

לכבוד אהו"נ ידידי המופלג הנכבד, החו"נ המפורסם וכו' כבוד מוהרר"א ליב נ"י מאנדעלשטאם² יצ"ו

יקרתו מן ר"ח ניסן ממינסק, על ידי הנכבד מוהר"ז נ"י, הגיעני יום ד' ט' ניסן, עם העתק מתשובת החו"נ הגביר ר' ישראל נ"י מברדיטשוב היילפרין³. אשר בתוכו מבואר גם כן שאין דעתו מסכמת כלל לנגוע ולמעט מאומה ח"ו משיעורי לימוד תורתנו הקדושה, ממה שנעשה בהוועד, בעת שהיתה ידינו ממולאה על פי פקודת הרוממות. רק על דבר להוסיף ללמוד נערי בני ישראל מדות והנהגות ישרות מהיד החזקה שחיבר הרמב"ם ז"ל, כתב שאין לו לדבר נגד זה. אך שלא ידפיס כי אם הלכות תשובה והלכות דעות ואיזה הלכות מיסודי התורה, ורק עם הפירושים אשר נדפס בהרמב"ם הגדול. אך שסיים באופן שיקבל כבודו דעתי גם כן על זה. על כן שלח כבודו מכתבו לבקש מכתבי שנית.

ואני הנראה לעניות דעתי כבר השבתי לכבודו יום ה' י"ג אדר הראשון, כמצותו עלי ממינסק להשיב תיכף ומיד על כל הפרטים אשר שאל ממני. והרבה התיישבתי משך חודש ימים, עד אשר השבתי לכבודו על כל שאלותיו, הן על פי דרכי תורתנו הקדושה כמבואר בארוכה שם, והן למען הפק רצון הממשלה הרוממה יר"ה בחיזוק וייסוד הבתי ספר ברצון ובלב שלם, צריך שילמדו כפי הפראגראף הנעשה בקאמיסייע ונתאשר מהממשלה, כידוע שעסקו אז בזה משך רב, וסדרנו מקרא משנה וגמרא וטור ושו"ע ההכרחיים לבד, למען ישארו שעות על לימודים הנצרכים לתועלת ישוב העולם כחפץ הממשלה, ועם יעשו בהן שינויים יראו ויפחדו עמב"י אולי ישונה ויבוטל לימוד התורה ח"ו, ויהיו חרדים על הדבר. ובודאי נצרך לנו להתאמץ שיכירו עמב"י בטובת הממשלה שדורשים טובתם ויקבלו בנפש חפצה. לכן דעתי שאין לחדש דבר על הפראגראף הנ"ל. לכן לא הסכמתי אז גם כן על לימודים הלכות הנ"ל מהרמב"ם, מה שלא נקבע בהפראגראף, מכמה טעמים.

הא' כי אף שדברי הרמב"ם הם יקרים מכל יקר במוסר השכל וצחות הלשון, עם כל זה זהו גבוה מאד מהשכלת נערים צעירי הימים, וכאשר הרמב"ם בכבודו ובעצמו ביאר כן בכמה מקומות, ואחד מהם בפירוש המשניות בסנהדרין ר"פ חלק, גבי שים בדעתך כי נער קטן כו' עיי"ש. וכמו כן מסיים בסוף הלכות תשובה פרק יוד הלכה ה'. ובראזראדין הגבוהים ובסימאנריום, הוקבע בקאמיסייע גם כן ספר הרמב"ם.

השנית, כי כשם שאין לגרוע מהפראגראף, כך לא רציתי להסכים להוסיף עליו, על דרך כל המוסיף גורע⁴.

אמנם אחר ששמעתי ממוהר"ז הנ"ל שבוודאי יוסיפו עוד איזה ספר מוסר ממדות הנפש לבתי הספר, מלבד מה שנקבע בהפראגראף, אזי אם כן ודאי יותר טוב ספר הרמב"ם, כי עם שלא יובן לצעירי הימים עכ"ז מעלת הספר יקר מאד, לכן איני אומר בזה קבלו דעתי. רק באופן שלא לעשות קיצורים וליקוטים, רק לקבוע שני הלכות אלו הלכות דעות והלכות תשובה בשלימות, עם הפירושים כמו שנדפסו בהרמב"ם הגדול, וכמו שכתב גם כן החכם ר' ישראל נ"י היילפרין. והלכות יסודי התורה ודאי אי אפשר ללמוד עמהם, כמבואר בהרמב"ם ספ"ד מהלכות יסודי התורה. ויקבע בשם הלכות דעות והלכות תשובה להרמב"ם, ובאופן שלא ימועט ולא ישונה דבר מהפראגראף שנעשה בקאמיסייע.

ונידון לימוד המשנה גם כן, הרי אפילו באנשים גדולים מבואר בגמרא ובשו"ע יו"ד סי' רמ"ו ס"ד שיהי' שליש במשנה ושליש בגמרא. מכל שכן בנערים, שמדינא יש ללמוד עמהם משנה יותר כמ"ש במסכת אבות פ"ה, וכמ"ש בספר ווי העמודים פ"ה הביאו השפתי ישנים⁵. ומה שמשנה נקרא מדה ואינו מדה⁶, זהו כשלומדים בלי פירוש הרע"ו, אבל עם פירוש הרב רבינו עובדיה ברטנורה היא מדה גדולה, כמ"ש התוספות יום טוב בהקדמה. וכבר נקבע בהפראגראף פירוש הברטנורה. וגם ארז"ל ספ"ק דקדושין⁷, כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ לא במהרה הוא חוטא, אם כן כיון שמגינה מהחטא מהיכי תיתי נמעט בלימודה חלילה לא תהא כזאת בישראל⁸, וכן בלימוד הגמרא, הכל כמו שכתבתי מכבר.

ובטחוני אשר כבודו ישים מקום לדברי אלה הנאמרים אל כבודו באמת ואהבה.

ויקבל הברכה והחיים והשלום מאדון השלום, ידידו הדורש שלומות תמיד באהבה

מנחם מענדל

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org