אגרת יב

אגרת יב

[תחלת תקפ"ח]

שאלה

לכבוד¹ ידיד ה' הרב הגדול בתו"ח המפורסם מהור"ר מנחם מענדל

היות שבעוונותינו הרבים חוט הדין שלמעלה משוך עלינו זה כמה חדשים ליסרנו במיתת אנשים, עד שכמעט אין יום שלא ימותו ג' או ד' נפשות ר"ל, לזאת להתאפק לא אוכל מבלי להפיל תחינתנו לפני רום פאר כבוד תורתו הרם, אשר שום ישים אל לבו להשתתף בצערנו, להתגולל עלינו בעוז החסד ועוצם הרחמנות לחוס עלינו ועל עוללינו וטפינו, להורות לנו המעשה אשר נעשה, ולעורר מקורי החסד והרחמים, שבלי ספק, נוסף על ידיעת נפשו, מקובל אצלו ענינים סגוליים מכבוד מאור עינינו ורוח אפינו זקינו הגאון המובהק המפורסם כ"ק אדמו"ר ז"ל נ"ע² ובנו חותנו כ"ק אדמו"ר שי' לאוי"ט³.

שבאמת כל גוף נשבר מאנחה אשר גבר, כי זה בכמו שלושה חדשים סעו ממנו למנוחות קרוב לשני מאות נפשות, אשר על זה כל נפש ידאב עלי כל לב הנכאב ומלאה עצב ותוגה מאשר פשטה הנגע, עד שלא יתענגו בטעם הזיו והנוגה, ולאבל נהפך כל חגה.

ולזאת י[עצו]נו כליותינו להודיע לכבוד רום פאר כבוד תורתו הרם, על ידי המשולחים מוכ"ז, צערנו וצרותינו, ולהתנפל לפני רגליו בענין הבקשה להורות לנו הסגולה גשם ונגלה אשר נעשה, והוא בחכמתו וצדקתו יעשה בענינים רוחנים וצפונים ונעלמים, ומעיני בשר מכוסה.

אלה דברי המעתירים והמבקשים, ובאנו על החתום היום יום ב', א' דחוה"ס שנת תקפ"ח, פה אורשא יצ"ו.

מענה

אף שאיני כדאי⁴ ששלחתם אלי, אך לא אוכל להשיב ריקם מפני כבוד הציבור. והנה נזכרנו שבכיוצא בזה ציוה כאאזמו"ר הגאון זצלה"ה זי"ע לעשות מעשה דר' אחא הנזכר בזהר הקדוש ח"א דק"א, ועיי"ש בהרמ"ז⁵.

עוד לפי מאמר ידידנו המוכ"ז שי' שנסתבך בילדים ענין ... ר"ל, הרי שנינו פ"ה דאבות דבר בא לעולם על מיתות⁶ כו', ואי לזאת על האבות והמלמדים לראות לאפרושי מאיסורא ולהוכיחם על פשעיהם שישובו מכסלה.

עוד שם במשנה ומפני גזל מתנות עניים, על כן ראוי להרבות בצדקה, וצדקה תציל ממיתה עצמה⁷. ומבואר באגרת הקודש⁸ שיש מעלה גדולה ונפלאה בנתינת הצדקה בהרבה פעמים, אפילו אם הסך עולה הכל אחד, וכמ"ש הרמב"ם בפי' המשניות באבות⁹ ע"פ והכל לפי רוב המעשה וכו'. ועי' בספר לבושי שרד שכתב גם כן בדינים שבסוף הספר¹⁰. לכן ראוי שכל מי שאפשר לו יתן מטבע אחד מידי שעה, [ו]קודם כל תפלה, בענין שיהי' ח"י קטנים¹¹ בכל יום. ואחר כך יכול לחלוק מצדקה זו כרצונו, גם על מה שהי' מחלק בלאו הכי. ומי שאי אפשר לו, יתן פחות מזה, מכל מקום יתן כמה מטבעות בכל יום.

גם יתקנו המדות והמשקלות, שהם גדול עונשן מעונש עריות¹².

לפי מה שאמרו המוכ"ז שהחולאת געל זוכט¹³ ר"ל, נכון מאוד להזהר בפת שחרית שמצלת מן החולאים התלוים במרה¹⁴. וה' ברחמיו יסיר מהם כל חולי.

בראשית חכמה שער התשובה ספ"ו העתיק דברים המאריכין ימים הנז' בדברי רז"ל, ואחד מהם ולא ישנתי בבית המדרש¹⁵ כו'. ואם כן מכל שכן שיש להזהר שלא לשוח שום שיחה בטילה ח"ו בבית המדרש משיתחיל הש"ץ להתפלל עד גמר קדיש בתרא, שחרית ערבית מנחה¹⁶. ועיי"ש¹⁷ ליזהר במדת אמת שסגולתו לאריכות ימים. ובפרט בדבר הכתוב בעשרת הדברות כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך¹⁸ כו'.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org