Sefer HaSichos (the Rebbe)
שיחת מוצאי חג הגאולה י"ט־"ף כסלו ה'תשנ"ב
167לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". המנחה) מתקיימת בקשת יעקב (בשם
ובהתוועדויות אלו יעוררו וית־ ועבור ובשליחות כביכול דכאו"א מישר־
עוררוקכג („איש את רעהו יעזורו"קכד) אל) „לישב בשלוה" (שקורין במנחה)
להוסיף בג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח, בפועל ובגלוי (כיון שכבר לפנ"ז נתקיים
כדרשת חז"לקכה על הפסוק „פדה בשלום היעוד „ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט
נפשי", „כל העוסק בתורה ובגמילות את הר עשו והיתה לה' המלוכה"), ונת־
חסדים ומתפלל עם הציבור מעלה אני קיים „אך צדיקים גו' ישבו ישרים את
עליו כאילו פדאני לי ולבני כו'", ועוד פניר"קכד, בביהמ"ק השלישי, ושם תערך
והוא העיקר, לא רק „כאילו פדאני לי ההתוועדות הגדולה דחנוכת ביהמ"ק
ולבני", אלא „פדאני לי ולבני" בפועל השלישי במעמד כל בנ"י („כל יושבי'
ובפשטות — שתיכף ומיד ממש (בהמעלי'"קכז), עוד לפני ימי חנוכה, ובימי חנוכה יתוסף עוד יותר („מוסיף והולך") בשלימות הגאולה באופן ד"ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון"קכח.
168— ב"יחידות" כללית
א. ענינו של חג הגאולה י"ט כסלו, שמבאר אדמו"ר האמצעי* שאמיתת ו־
„חג החגים"א, מודגש בפסוקב „פדה ב־שלימות הענין ד"פדה בשלום נפשי" יהי'
שלום נפשי" — כמובן מדברי בעל ה־ בימות המשיח (באופן נעלה יותר מכמו
גאולה במכתבו הידועג „כשקריתי בס' שהי' בימי דוד ושלמה).
תהלים בפסוק פדה בשלום נפשי . . ונוסף על הפירוש הפשוט בפסוק
ובהקדמה — שנוסף על הפירוש בדברי בעל הגאולה ש"פדה בשלום נפשי" קאי על הגאולה שלו („כשקריתי . . פדה בשלום נפשי . . יצאתי בשלום"), ה"ז כולל גם הפירוש והתוכן ד"פדה בשלום נפשי" כפי שנאמר בקרא:
„פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי" — אמרו דוד המלך על הנצחון במלחמותיו בזכות הרבים שהיו בעזרתו להתפלל עליוד, ועד שאפילו אנשי אבשלום היו מתפללין לנצחונו של דודה.
ובזה נכלל גם (והוא העיקר) „פדה בשלום נפשי" דדוד מלכא משיחא — הנצחון ד"מלך מבית דוד" („מבית דוד ומזרע שלמה"ו) ש"ילחם מלחמות ה'" („מלחמת בית דוד") עד ש"נצח"ז — כפי ישנו גם הפירוש בדברי חז"לט: „אמר הקב"הי כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבנייא מבין אומות העולם" — שקאי על פדיית השכינה ובנ"י שנמצאים יחד בגלות ונגאלים יחדיב.
ויש להוסיף בפירוש המשך הכתוב „כי ברבים היו עמדי" — ש"ברבים" („(מתפלל עם ה)ציבור") מודגש יותר ה־
169ב. ובביאור השייכות דכל הפירושים ומתקרבים יותר ל"אותו הזמן (ימות
(גאולת רבינו הזקן, הגאולה דדוד המלך המשיח) . . (ש)לא יהי' עסק כל העולם
ודוד מלכא משיחא, וגאולת השכינה עם אלא לדעת את ה' בלבד . . כמ"שכא כי
תוכנה של גאולת רבינו הזקן בי"ט כסלו היא הפצת המעיינות חוצה, כידועיז שעיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה" התחיל לאחרי פטרבורג. וכיון שע"י הפצת המעיינות חוצה אתי מר דא מלכא משיחאכ, נמצא, שגאולת רבינו הזקן („כשקריתי . . פדה בשלום נפשי . . יצאתי בשלום") קשורה עם ה"פדה מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"כב, שלא זו בלבד שהעולם לא יסתיר על אלקות (גלות השכינה), אלא אדרבה, שהעולם יהי' מכוסה לגמרי ב„דעה את ה'" (תכלית השלימות דגאולת השכינה), ועאכו"כ בנ"י, ש"יהיו חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם"כב (תכלית השלימות בהקירוב דישראל להקב"ה, „מקרב לי . . היו עמדי").
ג. ויש לומר, שביאת משיח צדקנו עי"ז ש"יפוצו מעינותיך חוצה" מרומזת בהמשך הפסוק (שהסיבה לכך ש"פדה בשלום נפשי", ביאת דוד מלכא משיחא, היא) „כי (מפני ש)ברבים היו עמדי": „ברבים" — פירושו שישראל (לא נתקבצו ונתאחדו עדיין להיות לאחדים כאחד, מציאות אחת, אלא) הם במעמד ומצב של „רבים", „מפוזר ומפורד בין העמים"כג (אע"פ שגם אז ה"ה „עםכג אחד"כד).
170אחדותו של הקב"ה בעולם („ברבים" ע" משיח צדקנו.
כפשוטו, רשות הרבים) — ע"י העסק ד. והדגשה מיוחדת בהענין ד"פדה
בלימוד והפצת התורה, ובפרט פנימיות בשלום נפשי" — בי"ט כסלו דשנה זו:
ויש להוסיף, ששייכותו של הפסוק „פדה בשלום נפשי" לי"ט"ף כסלו היא גם מצד ימי החודשלו, כי, בחלוקה דספר תהלים לימי החודש שייך פסוק זה לשיעור דיום יו"ד בחודש, והשלימות דיו"ד (יו"ד במילואו) היא כ"ף (י' ו' ד'
171דוד מלכא משחא, אשר חרפו עקבות ידוע הר"ת דמספר השנה כפי ש־
משיחך", כסיום וחותם מזמור "ט נקבע ע" בנ") — „הי' תהא שנת נפלאות
בתהלים, ונמצאים כבר בשנת הצדי"ק, (בה) בכל" [בכל הענינים, מתחיל וב־
אא א אא ר אא א א א ר
צדי"ק בתהליםמג, שבו מתחיל שיעור כות האבותמט „בכל מכל כל""ד (כמ"ש
תהלים דיום י"ט בחודש, י"ט כסלו. ה. ויש להוסיף בהמעלה המיוחדת די"ט כסלו בשנה זו מצד מעלת השנה כולה:
שנה זו היא שנה שלימה, שחשון וכסלו שניהם שלמים, וגם שנה תמימה, בברכת המזון), בגימטריא „קבץ"נ.
ובזה מודגש תוכן הענין ד"פדה בשלום נפשי כי ברבים היו עמדי" — שהקב"ה מקבץנא את כל בנ"י מכל172לאחד אחד בני ישראל", ומביא את כולם כ"ף כסלו) — ימי חנוכהנח — ש"יום יחד, כמציאות אחת („קהל"), למקום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף אחד, ל"ארץ אשר גו' עיני ה' אלקיך בה והולך"ה [כההנהגה ד"מהדרין מן המהדמרשית השנה ועד אחרית שנה"נג, לירו־רין"ה בזמן הש"ס, שבדורותינו אלו, ובשלים עיר הקודש, להר הקודש, לבית פרט בדורנו זה, נעשית „מנהג פשוט" המקדש ולקדש הקדשים, שבו נמצאת אצל כאו"א מישראל*4)], שמיום ליום ה"אבן שתי'", ש"ממנה הושתת העולם"נד, הולך וניתוסף בכל עניני „נר מצוה נקודת האחדות דכל העולם עם יחידו ותורה אור"מא, ולא רק בביתו של יהודי,
אלא גם „על פתח ביתו מבחוץ"יה, ואדאא ז אא מאא א א זא אא חלק בהם במשך השנה, ומתכונן להמ־ויש להתחיל בזה תיכף ומיד — ע"י שיך ולהוסיף ביתר שאת וביתר עוז, הוספה בשליחות־מצוה לצדקה (כרגיל כבכל עניני תורה וקדושה ש"מעלין בכגון־דא), בהוספה על נתינת הצדקה בקודש"נה, „ילכו מחיל אל חיל" עד שנתנו כבר במשך היום (כבכל יום, ובש"יראה אל אלקים בציון"נו, כפי ש־אופן של הוספה ביום זה), יום סגולהמג, כאו"א מישראל מבקש מהקב"ה ומקוה כיון שבמצות הצדקה (ש"מקרבת את ובטוח („אחכה לו בכל יום שיבוא"נז) הגאולה"מד) מודגש ביותר הענין ד"פדה שהקב"ה ימלא משאלות לבבו, ועאכו"כ בשלום נפשי"מה.
כשמבקש ביחד עם כמה מישראל, עשרה
מישראל („ברבים היו עמדי"), בודאי
שהקב"ה ממלא משאלות לבבם, ופודה
ו. ויה"ר שכאו"א מאתנו, בתוך כללנט שבת כ, א.
ישראל, יקבל החלטה טובה להוסיף עודס רמ"א "ח "א ס".
יותר בתורה עבודה וגמ"ח („העוסקסא משיי1, 23.
בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עםסב 0רש" שבת .
בר ר אר בר אם מ מ א א מא מא מא מאאר
רשיששת הב"צ עה"ט (יהל צר ס"ע ר' א"לח שש
מעלה יתירה במכיות דגמ"ח לגבי שאר זכיות כון
ש"ש בהם ב' בח' 0זב, סוב לשמים ו0וב לכרח".
57) נוסח עיקר ה'"ב מי"נ העיקרים.
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Volume
- ה'תשנ"ב, חלק א
- Id
- rh-wh0s6mny