לקוטי שיחות
הוספות - שיחות ומכתבים ד
447חמשה עשר באב
ברוקלין, נ. י.
מאשר הנני קבלת המכתב.
בעמדנו ביום אשר „מכאן ואילך דמוסיף יוסיף — מוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו".
ולימוד התורה (ובפרט — העסק בתורה) וההוספה בו — ה"ה מביא לידי מעשה, קיום המצוות והוספה בזה, כולל גם הוספה באיכות — הידור בקיום המצוות.
הרי זהו גם ענין שהזמ"ג, שנכנסנו לשבע דנחמתא על פורענותא ד"מפני חטאינו גלינו מארצנו כו'" והוספה בביטול הסיבה (חטאינו) מוסיפה בביטול המסובב (גלינו).
וכמודגש גם בזה אשר חז"ל מקשרים יום זה וענינו (הוספה בלימוד התורה בלילות) עם ענין תשעה באב — בנתנם סימן לדבר (אשר סימן בתורה — גם כן תורה והוראה): מקומי עד שכבי קומי — פירוש מזמן אמירת קומי רוני בלילה (במגילת איכה) בט' באב ועד זמן שכבי עד הבוקר (במגילת רות) בשבועות, צריך להיות קומי רוני בלילה — להוסיף בלימוד התורה בלילות.
ולא רק בסימן (לכל הדורות) מודגש הקישור שבין תשעה באב וחמשה עשר באב, אלא גם בקביעות ט"ו באב ליו"ט בפעם הראשונה, שהי' זה בשנת הארבעים לדור המדבר, שכשראו את הלבנה במילואה בט"ו באב — ידעו בודאי שבטלה הגזרה דמתי מדבר שנגזרה בבכי' הראשונה של תשעה באב, וקבעוהו יום־טוב, כמסופר במדרש,
448ומרומז הנ"ל (דמכאן ואילך — מוסיף) גם בזה, שהרי ישראל מונין ללבנה, שאחד הטעמים בזה הוא שישראל דומים ללבנה, ודברי ימי ישראל הם עליות וירידות בדוגמת הלבנה, ועתידים להתחדש כמותה, ועד דקיימא סיהרא באשלמותא בט"ו בחודש, שאז אור הלבנה במילואו ובשלימותו, ובפרט בט"ו באב — שבא אחרי ירידת פלאים דתשעה באב —
שלכן לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים —
ה"ז גם מרמז ומדגיש מילוי ושלימות חיי כאו"א מישראל בתורה אור ונר מצוה הבא ע"י התורה, שהם חיינו ואורך ימינו,
ולפום צערא (דט' באב) אגרא — הוספת ועליית פלאים.
ויה"ר אשר ביום זה דחמשה עשר באב ו"מכאן ואילך" — ובפרט בשנה זו עלי' נאמר: וציויתי את ברכתי לכם בשנה הששית גו' לשלוש השנים — גם לשנה הסמוכה שנת השבע, שהיא שבת לה', גם (הכנה) לשנה שלאחרי' (וענינה) הקהל את העם האנשים והנשים והטף גו' למען ישמעו גו' את כל דברי התורה הזאת —
יתעורר כל או"א מאתנו בתוככי כל ישראל להוסיף בתורה ובמצות, הן בנוגע לעצמו והן בהשפעה על זולתו.
וע"י הוספת אור האמיתי דתורה אור ומצוותי' בחושך הלילה והגלות (הנקרא לילה) — אשר אפילו מעט אור דוחה הרבה חושך — עאכו"כ הוספה באור, אור גדול, אור במילואו —
נזכה בקרוב ממש לקיום היעוד: קץ שם לחושך ולילה כיום יאיר, כימי צאתנו449מארץ מצרים, אשר הקים הוי' „עדות (מצוות) ביעקב ותורה שם בישראל" וצווה להודיעם לבניהם דור אחרון — בגאולתנו האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו מאפילה לאור גדול.
בכבוד ובברכה
נהוג בכו"כ מדינות, ומהן בארצנו הקדושה תובב"א ובארצות
מסמר אהבות ראנורת רמר ר חבה, מחחרה בם במזך ו
אאמרר אחר זר מרבא רח רור אר ארה מראורחת באשורת
התורה שנה הבע"ל תהי"נה בממדם הכי גדלם הז בכמורת ה.
באיכות, ובכל המוסדות־לימוד, מתחיל מהגן (וגנון) וחדר וכו', בכל
הדרגות ובכל הכתות.
בעובטת אפשר רו"א רוא דרך איר כעור בזה באופו אשר אור