הוספות - שיחות ומכתבים ז

489אלול

ב"ה, עש"ק פ' שופטים,

בדר"ח אלול, ה'תשל"ו.

ברוקלין, נ. י.

שלום וברכה!

. . . ע"פ הוראות חז"ל: אין מזרזין אלא למזורז, מזרזין את האדם קודם מעשה וחוזרין ומזרזין אותו בשעת מעשה,

הרי בעמדנו ביום ראשון דחדש אלול — שעת מעשה הוא לזרז בנוגע לעניני החודש המבוארים בראשונים ואחרונים ומרומזים גם בשם החודש — שהוא גם ר"ת דתוכן ענינים אלה.

וי"ל שגם מדויק הוא — שהענין העקרי (המחודש) בחודש זה — ענין התשובה, חשבון צדק דשנה העוברת ותיקונה והשלמתה — ר"ת המרמז ע"ז מובא הוא בתכיפות יותר ובפשיטות יותר מאשר שאר הר"ת, והוא:

490אלול — ר"ת אני לדודי ודודי לי — „להיות לבו קרוב אל דודו בתשובה ואז דודו קרוב לקבל תשובה מאהבה".

מובן אשר התשובה, החשבון והתיקון וכו' ה"ה צ"ל בכל עניני עבודת האדם, הנכללים בשלשת הקווין, העמודים עליהם העולם עומד: תורה עבודה וגמ"ח, ומהן עצמם — ביארו חז"ל שבאלול (ובתשובה — בכלל) שייכות מיוחדה לעבודת התפלה, וזהו

אלול — ר"ת (ומל הוי' אלקיך) את לבבך ואת לבב (זרעך), וע"פ מחז"ל: איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה — קו העבודה.

ועוד אמרו: אלול — ר"ת (והאלקים) אנה לידו ושמתי לך (מקום) — ערי מקלט. ובעבודת האדם זהו קו התורה, כי דברי תורה קולטין הן.

אלול — ר"ת (ומשלוח מנות) איש לרעהו ומתנות לאביונים, קו דגמילות חסדים.

ויהי רצון אשר יעשה כאו"א בכל האמור בזריזות המתאימה ובהצלחה רבה,

ובימי החשבון דשנה העוברת וההכנה לשנה הבאה, הרי במקום המצב אשר, בל' הכתוב „נמוגים ארץ וכל יושבי'" — יאמר בצדק „אנכי תכנתי (ע"י התשובה — כל שלשת) עמודי' סלה" ו"תרוממנה קרנות צדיק" — ועמך כולם צדיקים — בסוף ימי הגלות, עקבתא דמשיחא,

491ויזכה בקרוב ממש, בתוככי כל אחבנ"י שליט"א, לגאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, גאולה הנרמזת גם היא, כמאמר חז"ל, בר"ת דשם החודש,

להוי' ויאמרו לאמר אשירה — ר"ת אלול למפרע, כי אז יצאו כל ניצוצין מהגלות.

בברכת כוח"ט

492אַ מענטש האָט דאָך פאַר זיך צוויי וועגן אין לעבן, דער וועג פון טוב און דער וועג פון דאָס פאַרקערטע, און דאַרף אויסקלייבן צווישן זיי. מוז ער דעריבער אָנקומען צום אויבערשטן צו באַלייכטן דעם ריכטיגן וועג.

אין דעם וועג זיינען אָבער פאַראַן שטרויכלונגען און שוועריקייטן; דעריבער דאַרף מען אויך אָנקומען צום אויבערשנט'ס הילף און ישועה אויסצומיידן שטרויכלונגען און בייקומען שוועריקייטן.

און אַזוי ווי שלימות פאָדערט אַז מ'זאָל גיין אויף דעם גוטן וועג מחיל אל חיל און שטייגן אין אַלע גוטע זאַכן, פון גוט צו בעסער און פון שמחה און לעבעדיקייט צו מער שמחה און לעבעדיקייט — דאַרף מען ערשט אָנקומען צום אויבערשטן מעוז חיי.

אין ליכט פון די דאָזיגע געדאַנקען וועגן חודש אלול און אין גייסט פון דעם חודש, ווי אויבנדערקלערט, האָף איך אַז די יערלעכע אונטערנעמונג וועט דורכגעפירט ווערן מיט גרויס הצלחה, כדי צו העלפן די ישיבה פאַרשטאַרקן און אויסברייטערן איר חינוך טעטיקייט; אַ חינוך על־טהרת־הקדש, באַגרינדעט אויף דעם „אלול'דיגען" צוגאַנג, צו דערציען די תלמידים צו אמת'ער שלימות אויף די דערמאָנטע דריי יסודות ה' אורי, ישעי, מעוז חיי.

מיט באַגריסונג צו דער הנהלה פון דער ישיבה, די חשובע געסט און אַלע אַנטיילנעמער און פריינט, וועלכע האָבן דעם גרויסן זכות צו שטיצן די ישיבה זי זאָל בליען און וואַקסן און אַרויסגעבן גוטע פירות,

בכבוד ובברכה להצלחה

ולבשורות טובות

ולכתיבה וחתימה טובה

6

. . . ובאשר נכנסים אנו בחדש אלול חדש הרחמים, הנה מוסג"פ שיחת ש"ק מברכים אלול, אשר אף שנאמרה לא בשנה זו, אבל זמנה הוא בכל שנה ושנה, כל השנה — ובפרט בימי אלול, ר"ת ומל ה"א את לבבך ואת לבב זרעך — תשובה, אני לדודי ודודי לי — תפלה, והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה —493תורה, ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים — צדקה. וכמבואר בהקדמתי לקונטרס ח"י אלול תש"י*. ובטח יזכה בתוכנה את הרבים באופן המתאים.

בברכת כוח"ט לשנה טובה — לו ולזוגתו

תחי', ופשיטא אשר בריאות הנכונה בכלל

זד

(ממכתב ב' אלול ה'תשי"ג)

494. . . וכמנהג בני ישראל לסיים מענינא דיומא, שמתקרבים אנו לראש חדש אלול, חדש הרחמים והרצון, ובפרט ע"פ המובא מרבנו הזקן שאלו"ל ר"ת אני לדודי ודודי לי, שהמלך נמצא בשדה (לקו"ת ד"ה אני לדודי לב, ב),

יהי רצון שלמרות ההשתדלות בימים אלו לפרד הלבבות ולרחק אפילו קרובים, יתקרבו כל בני ישראל בכל מקום שהם, אחד לאחד,

ובסגנון המסורתי, יעשו כולם אגודה אחת לעבדו ית' בלבב שלם,

וכדרישת תורת החסידות — מתוך שמחה וטוב לבב.

(ממכתב כ"ה מנ"א ה'תשכ"א) ב"ה, יום ג' שהוכפל בו כי טוב, פ' כי תצא ה'תשכ"ז

ברוקלין, נ. י.

ועד הרוחני דכפר חב"ד, מיסודו ובהנהלתו

של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל,

ובראשם הרה"ג הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ . . .

מרא דאתרא

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בעמדנו בימי אלול, הוא חודש הרחמים, אשר — אני לדודי ודודי לי, חודש אשר כדברי אדמו"ר הזקן, יוצאין בו להקביל אור פניו ית' בשדה,

ותיכף לאחרי זה, חדש תשרי, חדש הכללי של כל השנה הבע"ל, אשר בו תשרי ותשבוק ותכפר על חובי עמך ומשובע בכל,

בקשתי — להיות המתכננים והמארגנים, אשר אלה מתושבי כפר חב"ד שבאו ממדינתנו לפנים, במשך שנת הקהל זו והם בני עשרים שנה ומעלה ועדיין לא בקרו כאן, ולא השתטחו על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיאנו ורוצים בזה,

495להזמינם בשמי לבקר כאן למשך חודש תשרי הבע"ל, להשתטח על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולהתפלל כולנו בצוותא חדא בבית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ללמוד בבית מדרשו נגלה וחסידות וכו'.

פשוט אשר במה דברים אמורים — באם ע"י נסיעתם זו לא תהיינה מגרעות בקודש, במוסדות הק' ובעניניהם — אשר באה"ק ת"ו בכלל ובכחב"ד בפרט,

כן מותנה הנסיעה בעל מנת לחזור לכחב"ד,

ובנוגע לנשואים — שתהי' הנסיעה בהסכמתן המלאה של נשותיהם תחיינה.

ויהי רצון, אשר בימים אלה, שכנ"ל המלך ממה"מ הקב"ה מקבלין פניו בשדה, ואז רשאין (ומוסיף ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר: ויכולים) כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם, ימלא המלך ממה"מ הקב"ה עוד בהיותו בשדה, כל בקשות ומשאלות לבבם לטובה של כל המקבלים פניו, בתוככי כללות ישראל, וימלא (כנ"ל) בסבר פנים יפות, ויכתב ויחתם כל אחד ואחת לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה.

בכבוד ובברכת כתיבה וחתימה טובה

ר

מובן אשר ענין הוצאות הנסיעה — אינו שייך להנוסעים, ויסודר בלעדם בעזה"י, ומפני קוצר הזמן בודאי יזדרזו בסידור כל האמור, ולכל לראש — עריכת רשימה מפורטת ולשלחה לכאן באופן מהיר דחוף, ות"ח מראש על ההשתדלות והטרחא בכ"ז.496ב"ה, ח"י אלול, ה'תשל"ז

ברוקלין, נ. י.

ארגון נשי נחלת הר חב"ד

ה' עליהן תחיינה

ברכה ושלום:

בנועם קבלתי הידיעות על דבר פעולותיהן בכלל ובנוגע לבית הכנסת בנחלת הר חב"ד בפרט.

ולמותר להדגיש גודל הזכות שבזה, שהרי בית־כנסת נקרא „מקדש מעט", מעין המשכן והמקדש עליו נאמר „ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". על אחת כמה וכמה בית כנסת הנמצא בארצנו הקדושה, „ארץ אשר תמיד עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", שהתפלות מכל בתי כנסיות שבעולם עולות דרך ארצנו הקדושה.

ונקודה מיוחדת בזה, שחלק גדול מהדרים בנחלת הר חב"ד הם יוצאי מדינות ששם שמרו על גחלת היהדות מתוך מסירת נפש תמידית, עד שזכו ועלו לארצנו הקדושה, הם ונשיהם ובניהם ובנותיהם, ויכולים (כלומר, מצווים) להוסיף בכל עניני תורה ומצוה מתוך חירות ומנוחה, למופת לרבים שמהם יראו וכן יעשו.

ובודאי שארגון נחלת הר חב"ד ופעולותיו הטובות משמש דוגמא מזהירה ומקור השפעה טובה לא רק בסביבתן הקרובה כי אם גם הרחוקה, וזכות הרבים תלוי רב7

ובעמדנו בחודש אשר אז הוא בדוגמת „מלך בשדה, המקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם", יהי רצון שינצלו ימי סגולה אלה בהחלטות טובות להוסיף בפעולות הטובות שלהן להחזקת היהדות ועניני חב"ד בנחלת הר חב"ד באופן דמוסיף והולך, והשי"ת יברך אותן ואת כל בני ביתם שיחיו בכתיבה וחתימה טובה כולל מילוי כל משאלות לבבן לטובה.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות בכל

האמור ובברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה

טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד

. . . ובהמצאנו בחדש הרחמים והרצון, אשר כלשון רבנו הזקן (בלקו"ת רד"ה אני לדודי ודודי לי, דברים לב, ב) המלך נמצא בשדה ומקבל את כולם בספ"י וכו'.

יהי רצון שבכל הנ"ל יהי' כימים הראשונים ברצון בשלימות. ימי היות עניני497חב"ד בשלימותם וכלשון אגה"ק הידוע, בכל המציאות העצם וההתפשטות וכו'

בברכת הצלחה בעבודתם בקדש ולבשו"ט

ולכתיבה וחתימה טובה

(ממכתב ח' אלול ה'תשכ"א)

מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"א מנ"א עם המצורף אליו, בו כותב גם ע"ד ההתראות עם באי כח אנ"ש שי' והתוצאות.

וכיון שבעניני קדושה נדרשנו להוסיף בקדש, בודאי שלמותר להאריך לדכוותי' שגם בהנוגע תוכן שיחה עם הנ"ל הדרישה האמורה, והרי דרישת תורתנו תורת חיים, הרי היא גם נתינת כח, וכמבואר בכ"מ שציוויי תוה"ק נאמרו בלשון שפירושו ג"כ הבטחה ואם בכל הענינים כן הוא עאכו"כ בעניני רבים שזכות הרבים מסייעתם.

ומגלגלין זכות ליומין זכאין ימי רצון כימים הראשונים ימי חדש אלול, שהובטחנו אני לדודי (שהאדם מתחיל בעבודתו לדודי) ודודי לי (ובפרט בהענינים) הרועים בשושנים (ששונים הלכות, עניני ישיבה וכו' וק"ל).

בברכת לבריאות הנכונה ולהוספה מתוך

שמחה וטוב לבב בהנ"ל ובשאר פעולות

בקדש ולבשו"ט בטוב הנראה והנגלה

ולכוח"ט

(ממכתב ד' אלול ה'תשי"ט)

בנועם קבלתי הידיעה על דבר הסיום והכנסת ספ־תורה בישיבת תומכיתמימים ליובאוויטש במונטרעאל ביום א' ראש־חדש אלול הבע"ל.

ויהי רצון שיהי' בשעה טובה ומוצלחת, כולל שנוסף על גודל הענין מצד עצמו, יביא להוספה בכל עניני התורה ומצותי', ומתאים למאמר חכמינו ז"ל שהמעשה הוא העיקר, ומתאים גם כן לבית־הכנסת ובית־המדרש דישיבת תומכי־תמימים ליובאוויטש — בתוספת אור וחיות חסידותיים.

והרי בהשגחה פרטית יהי' הדבר בראש־חדש אלול, בו עלה משה רבנו להר לקבל לוחות האחרונות ועשה שם ארבעים יום וירד עמהם ביום הכפורים, שהימים האלה נזכרים ונעשים מדי שנה בשנה, וכמבואר בטור ושו"ע או"ח התחלת דיני ועניני ראש־השנה.

498וזכות מצוה גדולה זו שזכה וזיכה את הרבים תעמוד לו ולכל בני משפחתו שיחיו ללכת מחיל אל חיל בכל עניניהם ולכתיבה וחתימה טובה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

(ממכתב מוצש"ק מברכים חודש אלול, ה'תשל"ח) ב"ה, ג' אלול, ה'תשל"ח

ברוקלין, נ. י.

ידידינו אנ"ש און אַלע אַנטיילנעמער אין

דער מלוה־מלכה לטובת כולל חב"ד —

רמבעה"ן

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה:

עס האָט מיר געפרייט צו באַקומען די ידיעה וועגן דער מלוה־מלכה לטובת כולל חב"ד — רמבעה"ן דעם קומענדיגן מוצאי שבת קדש פ' שופטים, ז' אלול, הבע"ל.

די וויכטיקייט פון דער זאַך איז דאָך אַודאי איבעריג צו אונטערשטרייכן פאַר אנ"ש און פאַר די וועלכע זיינען באַקאַנט מיט דער אַרבעט פון כולל חב"ד בירושלים עיה"ק ת"ו. אויך איז באַקאַנט ווי טייער דער ענין איז געווען ביי רבותינו נשיאנו, נשיאי הכולל אין אַלע דורות, אָנהויבנדיג פון דעם מייסד הכולל, דער אַלטער רבי.

אָבער אין איינקלאַנג מיט דעם מאמר חכמינו ז"ל „אין מזרזין אלא למזורזין", וועל איך דאָ דערמאָנען נאָכאַמאָל דעם האַרציגן רוף וואָס כ"ק מו"ח אדמו"ר האָט אַרויסגעגעבן קורץ פאַר זיין הסתלקות, וזלה"ק:

כל אחד ואחד מאנ"ש, עליו החובה לזכור בכל עת ובכל שעה כי מצות צדקת

הרמבעה"ן שאנו מצווים עליו מפי כ"ק רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ

זי"ע היא חובת גברא של כל איש ואשה, והיא נוהגת בכל מקום ובכל זמן

וקבועה לדורות. ואף ברכות הקדש המיועדות מפי כ"ק רבוה"ק זצוקללה"ה

נבג"מ זי"ע לכל מחזיקי הצדקה המקודשת הזאת, קבועה וקיימת לנצח.

און אויב די דאָזיגע פאַרפליכטונג איז אין קראַפט אַ גאַנץ יאָר, על אחת כמה וכמה אין די טעג פון אלול, וואָס דעמאָלט איז די צייט פון „מלך בשדה", ווי ס'איז באַוואוסט די דערקלערונג פון דעם אַלטן רבי'ן וועגן דער באַדייטונג און שעתכושר פון די דאָזיגע טעג (לקו"ת, ראה, לב),

און בפרט ווי ער דערקלערט דאָרט (פריער) די וויכטיקייט פון צדקה אין די דאָזיגע טעג און פירט אויס: „ולכן מבואר בדברי רז"ל שצריך להרבות בצדקה מראש־חודש אלול" (שם, שם, כה, ב).

499דער גרויסער זכות פון דער דאָזיגער „צדקה מקודשת" וועט זיכער מעורר זיין חסדים עליונים און ממשיך זיין פאַר יעדן איינעם און איינע ובני־ביתם שיחיו אַ שפע ברכות און וועט נאָכמער מוסיף זיין אין דער כתיבה וחתימה טובה צום נייעם יאָר הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה.

בכבוד ובברכת כתיבה וחתימה טובה

לשנה טובה ומתוקה

בגשמיות וברוחניות גם יחד

במענה למכתבו מב' אלול, בו כותב על התחלתו לעצמו בענין של פרנסה, והצעדים הראשונים ומה שעשה בזה.

ויהי רצון שתהי' ההתחלה בשעה טובה ומוצלחת, ותקופת ההתחלה אשר עלי' אמרו שקשה היא, תעבור בהקדם, ותתחיל ההרחבה ברוחניות וגם בגשמיות, אשר אצל איש הישראלי יחד יהלכון.

ומתוך מנוחת הנפש והגוף יגדלו הוא וזוגתו תחי' את כל ילדיהם שיחיו לתורה ולחופה ולמעשים טובים,

ובפרט אשר נכנסנו בחדש אלול, עליו אומר רבנו הזקן, — אשר השנה שנת המאה וחמשים להסתלקות הילולא שלו — שהוא ע"ד משל למלך שמקבלים פניו בשדה וכו', והוא מקבל את כולם בספ"^* י ומראה פנים שוחקות לכולם, (לקו"ת פ' ראה לר ר)

,

(ממכתב אלול ה'תשכ"ג)

. . . ועל של עתה ועיקר באתי, כי בודאי זוכרים הם תוכן מכתבם ע"ד החופש — אשר אי אפשר יהי' לעכב התלמידים בשילהי אלול ועשי"ת וכו' בהישיבה אם לא יתנו להם חופש בזמן הקיץ, ועל יסוד השערה וקס"ד זו הנה נתנו חופש למאות תלמידים לכמה זמן, אשר בודאי חסר הי' בלימודם תורה (והלואי שלא הי' חסרון גם בקיום המצות). וכמו שנתנו החופש בלבב שלם — הרי בטח יכירו בהמוטל עליהם לקיים החלק השני בהנוגע להסדרים בשילהי אלול ועשי"ת וכו'.

(ממכתב ז' אלול ה'תשט"ו)