Addenda - sichos and letters 12

347ח"י אלול

. . . פרשת יום חי אלול נתבארה בכ"מ^א בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, שזהו יום הולדת את הבעש"ט (בשנת נחת־חתן), יום שנתגלה אליו מורו ורבו הק' אחי' השילוני (בשנת תפ"ד), יום התגלות הבעש"ט (בשנת תצ"ד)^ב, יום הולדת את אדמו"ר הזקו (בשנת קה"ת), יום „התחלת העבודה פון דעם ניי אָנקומענדיגען יאָהר"^ג.

פרשת יום ג' דסליחות סיפר^ד כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אשר יום זה „הוא יום המוגבל והמיועד להוד כ"ד אדמו"ר הזקן לדורותיו לאמר *^ד רק לפני בנו המיוחד הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי, וכשהי' הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צ"צ כבן עשר אמר גם לפניו, מאמר חסידות ויצו עליו אשר איש לא ידע מזה. והוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צ"צ הי' אומר ביום ג' דסליחות מאמר של הוד כ"ק אדמו"ר הזקן לפני הוד כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש, ויצו עליו אשר איש לא ידע מזה. והוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש הי' אומר דרוש ביום ג' דסליחות לפני הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק. וביום ג' דסליחות תרנ"ה הואיל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק לאמר לפני דרוש זה^ה ויצוני על הסוד עד הזמן שיצוה לגלות".

בנוגע לעבודת הימים מן ח"י אלול ואילך ביאר^ו כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, „אשר חודש אלול איז דער זמן הגילוים פון דעם אני לדודי ודודי לי. די הכנות צו די גילוים איז לפי מהות וענין הגילוי . . . תשובה ולב נשבר אין די י"ב ימים פון י"ח אלול ביז ר"ה. לילה הראשון פון ר"ה איז דער גילוי עצמי פון אני לדודי מיט אַ מסירת נפש קבלת עול נאָך דער הכנה, די י"ב ימים דאַרף זיין אַ חשבון הנפש אין די י"ב חדשי השנה יום לחודש, יום לחודש. חי אלול איז דער טאָג פון דעם חשבון הנפש פון דעם פערגאַנ־348גענעם חדש תשרי. ערב ר"ה איז דער יום הקבוע אויף דעם חשבון הנפש פון חדש אלול, וואָס עס איז די לעצטע הכשרה אויף דער עבודה פון ר"ה, מקבל זיין די כתיבה וחתימה טובה אויף לימוד התורה קיום המצות און עבודה שבלב מיט אַ שנה טובה ומתוקה בגשמיות".

שנים רבות הי' ענין חי אלול וענין ג' דסליחות בהעלם. ועכשיו ניתנה רשות לגלות, ופירסמם כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בכל קצוי תבל. ואף דלכאורה וכי אכשור דרא, אלא שהיא הנותנת, מפני ההעלמות וההסתרים דעקבתא דמשיחא שגדלו ביותר „פותחים גם את האוצרות דהון יקר שהי' כמוס וחתום מעין כל רואה" עד עתה.

וביחוד עתה אחר ההסתלקות — הנה על כל אחד ואחת מאתנו כלנו להתחזק ולהתקשר באילנא דחיי ובנשיאינו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ביתר שאת וביתר עז. ובעזרת אוצרותיו ואוצרות אבותיו שפתח ומסר לנו — להסיר את ההעלמות וההסתרים, אשר זהו ג"כ הכנה והכשרה צו מקבל זיין די כתיבה וחתימה טובה.

(ממכתב ערב ש"ק י"ג אלול, השי"ת)

. . . פרשת הימים דח"י אלול וג' דסליחות נתבארה בהקדמה * לקונטרס ח"י אלול ה'שי"ת^א ע"פ מה שמצאתי בכתבי כ"ק מו"ח אדמו"ר. כן העתקתי שם מכתבים אלו ג"כ אודות ענין עבודת הימים מן ח"י אלול ואילך.

בנוגע לפעולות יום ח"י אלול עצמו בעבודה — אמר^ב כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם חסידים הזקנים, אשר ח"י אלול הוא היום אשר הכניס ומכניס גם עתה חיות באלול.

{

והנה חודש אלול הוא חודש החשבון על שנה העברה, וחודש ההכנה לשנה הבאה.

ויש לומר אשר לכן נרמזו בשמו של חודש זה עקרי סוגי עבודת האדם, אשר בהם צריכים להיות החרטה והתיקון על העבר והקבלה טובה על להבא.

349וכמאמר רז"ל: אלול — ר"ת: אנה לידו ושמתי לך^ג, ענין ערי מקלט. ובעבודת האדם זהו קו התורה, כי דברי תורה קולטין הן^ד.

אלול — ר"ת: אני לדודי ודודי לי^ה, קו העבודה היא התפלה^ו, ובפרט בימינו אלו שאין לנו אלא עבודה שבלב זו תפלה^ז, שתופל^ח ומחבר את ישראל לאביהם שבשמים.

אלול — ר"ת: איש לרעהו ומתנות לאביונים^ט, קו דגמילות חסדים.

ובתור הקדמת ויסוד לכל קוין אלו

אלול — ר"ת: (ומל ה' אלקיך) את לבבך ואת לבב (זרעך)^י — ענין התשובה.

והנה הי' הי' כמה דרכים איך להכניס חיות בעבודת האדם לקונו. אבל בדורותינו אלו האחרונים דעקבתא דמשיחא, אשר נתרבו ההעלמות וההסתרים וימש בעולם חשך כפול ומכופל

זאת היא דרך הרבים והיחיד, דרך סלולה על ידי רבותינו נשיאינו הק', להגיע לחיים אמיתיים בעבודת הוי' והוא ע"י העסק בפנימיות התורה, נשמתא דאורייתא^יא, בכלל, ותורת החסידות בפרט

— אשר יום ח"י אלול הוא יום הולדת את מייסד תורת החסידות הכללית — כ"ק הבעש"ט, ויום הולדת את מייסד תורת חסידות חב"ד — כ"ק רבנו הזקן,

שגילוים אלו חוזרים ומתעוררים בכל שנה ושנה ביום זה, — וכידוע אשר בכל שנה ושנה מתעוררים הענינים בזמניהם שלהם^יב.

וע"י לימוד תורתם והליכה בדרכי החסידות אשר הורו לכל בני ישראל מכניסים נשמה וחיות בכל סוגי העבודה, מכניסים ח"י בא'ל'ו'ל': בתשובה, בתורה, בעבודה, בגמילות חסדים.

350ועל ידי זה מביאים גם כן את הגאולה, וכנרמז ג"כ בר"ת אלול וכמאמר רז"ל:

אלול — ר"ת: להוי' ויאמרו לאמר אשירה, כי אז יצאו כל ניצוצין מהגלות^יג,

ע"י משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.

(ממכתב י"ג אלול, תיש"א)351הסיבוב במקומות שונים באה"ק ת"ו אשר במשך הימים הנוראים או בימים דזמן שמחתינו והעיקר שיהי' באופן מסודר ובאופן שיקיפו שטחים היותר גדולים ומספר אנשים ונשים וטף היותר גדול.

ג) לתשומת לב מיוחדת בכל הנ"ל דורשים מאחינו בני תימן פרס וכו' אשר מצד אחד אין להם שום ידיעה מתנועת החסידות תורתה ודרכי', ומצד שני מוכשרים הם ביותר, מצד היראת שמים שבהם והתקשרותם בתורת הקבלה ואמונת צדיקים לקבל כל דבר אמת שיורו אותם בתורת דא"ח שנחלו לנו כ"ק נשיאינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

אתענין לדעת מהפרטים של התכנית אשר הציגו להם בזה, ומהנכון ביותר שיתייעצו בכל הנ"ל עם מנהל אגודת חסידי חב"ד אשר אף כי על שכם הצעירים מוטל חלק גדול של עבודה הנ"ל הקשורה בטלטול הדרך הדורש מרץ וחיות ביותר. אבל מאידך גיסא כיון שאמרו רז"ל סתירת זקנים בנין על אחת כו"כ שבנין זקנים הוא בנין.

לע"ע אין תחת ידי אמצעים כספיים לכלכל את ההוצאות הקשורות בעבודה הנ"ל אבל היות רצוני חזק להשתתף גם מכאן בההוצאות בענין נעלה כזה ומבלי האפשריות מפני כמה טעמים לשלוח כסף מפה הנני מסגיר פה סרטיפיקט לחבילות וארז"ל שוה כסף ככסף.

במעטפה בפ"ע נשלח להם קטע משיחת שבת מברכים חדש אלול וכן חוברת ע"ד עסקנות ציבורית חב"ד שיצא לאור זה עתה, כל זה בדואר אויר ומטובם לאשר קבלת הנ"ל.

בברכת כתיבה וחתימה טובה לכל

החברים שיחי' הם וב"ב וכל אשר להם,

כולם יעמדו על הברכה לשנה טובה

ומתוקה

. . . ויהי רצון אשר בפרוס יום הבהיר ח"י אלול, יום הולדת שני המאורות הגדולים הבעש"ט ורבנו הזקן, אשר האירו עולם בתורתם ובמעשיהם, ויסדו שיטתם, בהיסוד אשר על רועה ישראל נאמן, להתעסק בטובתם הרוחנית והגשמית גם יחד של בני ישראל מבלי להתנות תנאים, וביחד עם זה מבלי לשכוח על האמת והמציאות, אשר הטוב האמיתי הוא דוקא בהתאחד שניהם יחד,

וכמסופר בארוכה בהנוגע לשיטת הבעש"ט בזה ופעולותיו — בקונטרס ח"י אלול תש"ג, שיחה ד' ובכ"מ, ומפורסם בתוככי חסידי חב"ד בהנוגע לרבנו הזקן בזה,

352הנה יהי' . . . דוגמא חי' מהתאחדות הרוחניות והגשמיות, איחוד שלם ותמים ההולך וטוב והולך ומוסיף, ממנו יתפשט אורח חיים חסידותי בחול בשבת וביום טוב, לחוגים ההולכים ומתרחבים, לרוב נחת ולזכותם הכי גדולה של כל אלו שלקחו חלק ולוקחים חלק בעניני . . . וגם זה באופן דהולך וגדל עד כי גדל מאד.

(ממכתב י"ז אלול תשי"ז) ב"ה, י"ג אלול תשי"ג

ברוקלין, נ. י.

אנ"ש אשר בארצנו הקדושה ת"ו

וביחוד . . .

ה' עליהם יחיו!

שלום וברכה!

מאשר הנני בזה קבלת מכתבם הצעה לבוא לבקר במקומות מושבותיהם לראות ולראות וכו'.

ומה אעשה ולצערי, הנה כמה העלמות והסתרים מניעות ועיכובים הן בגשמיות והן ברוחניות למילוי ענין זה הראוי והטוב ומי יתן ויסיר השי"ת את ענין ההעלמות והסתרים בכלל והעלמות והסתרים הנ"ל בפרט, ונתראה בשובע שמחות.

מוסגר פה הקונטרס לח"י אלול הבע"ל שזה עתה הו"ל אשר בטח ילמדו אותו ביחיד וברבים בעיון הדרוש והשי"ת יזכה את כל אחד ואחד מאתנו להכניס את החיות בכל עניני עבודת חדש רחמים זה היינו בתשובה „ומל ה"א את לבבך ואת לבב זרעך", תורה „והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום" עבודה „אני לדודי ודודי לי" וגמילות חסדים „ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים".

ועל פי פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר הארת כל המועדים מאירה בכל יום הנה יומשך זה ג"כ על כל השנה כולה שבדרך ממילא תהיה שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

המברך ומתברך בברכת כתיבה וחתימה

טובה לשנה טובה ומתוקה.353ב"ה, ערב ח"י אלול, ה'תשל"ו

ילדים (וילדות) חביבים,

ברוכים תהיו

שלום וברכה:

בנועם קבלתי ההודעה שנכנסתם לשנת הלימודים החדשה, שהתחילה בסמיכות ליום הבהיר ח"י אלול — יום הולדת שני המאורות הגדולים, הבעל־שם־טוב ורבנו הזקן, אשר בחייהם ובתורתם ובהוראותיהם האירו את דרך החיים של עמנו בני ישראל עד היום הזה.

בודאי שמעתם עד כמה התמסרו שני גדולי מנהיגי ישראל אלה למען חינוך ילדי ישראל ברוח התורה והמצוה, ועוררו את תלמידיהם וכל ההולכים בעקבותיהם לעשות ולפעול גם הם, ללא ליאות ובמסירת נפש, למען חינוך בני ובנות ישראל בכל מקום שהם בדרך התורה ומצותי'.

מהאמור תבינו גודל ערך החינוך שלכם, ותעשו כל התלוי בכם שתהיו עמלים בלימוד התורה בהתמדה ושקידה ומשתדלים שההנהגה שלכם תהי' מתאימה במלוא המידה להוראות התורה, תורת חיים, בהידור קיום מצותי' עליהן נאמר וחי בהם. וגודל החשיבות שבזה הוא לא רק בשבילכם וטובתכם ולטובת בני המשפחה היקרים לכם, שיחיו, אלא גם לטובת כל עמנו בני ישראל בכל מקום שהם, כמבואר בשיחה של כ' מנחם אב*

והיות וילדים מעורבים זה בזה ועוד יותר ממבוגרים, הרי יש לכם האפשרות, והחובה, לקיים מצוות ואהבת לרעך כמוך עוד ביתר שאת — להעניק כל אחד לחברו וכל אחת לחברתה מהטוב והיוקר של החינוך על טהרת הקודש שזכיתם לו ואשר למרבה הצער רבים ורבות מבני גילכם עדין לא זכו לזה, ולהיות להם ולכל הסביבה דוגמא חי' ומזהירה.

ומובטחים אתם אשר השם יתברך נתן לכם כל הכוחות הדרושים לכם להוציא לפועל כל אשר ה' דורש מכם ומצפה מכם, ואין הדבר תלוי אלא ברצונכם ובהחלטתכם.

ויהי רצון אשר תמלאו כל האמור מתוך חיות ואור, שזה עוד יגדיל את הצלחתכם, ויבטיח עוד יותר אשר אתם ומוריכם והוריכם וכל בני משפחתכם שי' תכתבו ותחתמו לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בחיבה ובברכה לשנה טובה ומתוקה354האחרונות בשטח האמור, ונמצאת גם באה"ק ת"ו. והדפסת כמה ספרים בהאמור — נתפרסמה גם בהעתונות שם . . .

ולשאלותיו בפרט:

א) שנת הולדת רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע,

כמה פעמים שמענו בע"פ מכ"ק מו"ח אדמו"ר, ונמצא בכ"מ ברשימותיו שבדפוס וזכרונותיו, שהוא ביום י"ח אלול שנת תק"ה. וישנו בזה סיפור ארוך מתקופת העבור והלידה, שחלק ממנו נתפרסם בלקוטים וזכרונות שכבר ראו אור הדפוס. והרי מובן שבשטח כהאמור, מסורת משפחה נאמנה ביותר, ובפרט כשנשענת על כמה סיפורים בשטחים שונים, שבכל אחת מהן ישנה הוכחה בהנוגע לשנת ההולדת.

לקושיתו, מנין בא הטעות אצל כמה מסופרי דברי ימי חב"ד, שקובעים שנת תק"ז.

בכמה ענינים כגון אלו, שבתקופה הראשונה מועטים היו החוקרים בהם, שגם דברי ימי חסידות בכללם, הרי כשמתבוננים בהשתלשלות הידיעות, לפעמים הכי תכופות, רואים, שאחד אמר שמועה והשערה מיוסדת יותר או פחות, (ולפעמים הכי קרובות דוקא „פחות"), והבאים אחריו מבלי ברירה הביאוה מבלי להוסיף שזוהי השערה. וכל היודע דברי ימי ישראל, בתקופת רבנו הזקן, ברוסיא, יודע שמועטים ביותר התעודות ואפילו המסורות בע"פ בהנוגע לשנות הולדת. ולא עוד אלא שמפני גזירות וכיו"ב — לפעמים קרובות סלפו הוראת גיל הילד או הילדה. וכנראה שסופרי תולדות חב"ד סמכו על דברי הבית רבי וספר תולדות הרב שקדם לו, שגם בידם לא הי' בזה אלא השערה. (לפלא שדוקא מקור אחד שממנו משמע התאריך תק"ז, לא הועתק במקורות האמורים, כוונתי להקדמת בני רבנו הזקן להשו"ע שלו, ד"ה ואחרי רוב שנים כו' בהיותו בן שלשים שנה וכו' בק"ק מאהליב, וכו' — שהשערה קרובה לודאי שהיותו שם קשורה עם עליית כמה מחסידי הרב המגיד ממעזריטש לאה"ק ת"ו שהי' בשנת תקל"ז. ושאלתי את כ"ק מו"ח אדמו"ר, שהרי אז הי' רבנו הזקן בן ל"ב שנה, וענני שבכלל בכתיבת ההקדמה לא דייקו כ"כ בתאריכי השנים. (נוסף על זה, הרי בהקדמה האמורה אין ברור כ"כ אם הכוונה לזמן התחלת לימוד הש"ס בפעם הששה עשר או לסיומו), ובכ"א אין בהנ"ל כדי סתירה מסורה מפורטת מדור לדור) . . .

ג) למ"ש בשלשלת נשיאי חב"ד,

ימצא עד"ז בהוספה לקונטרס תורת החסידות, ובקצרה וראשי פרקים בהקדמה לקובץ היום יום, ביחוד בהוצאה שלישית (ניו יארק, תשי"ז). וגם הם נמצאים אצל כמה מאנ"ש ובספריות שבאה"ק ת"ו . . .

(ממכתב י"ט אד"ש תשי־)

6