MiShulchan HaAri
סי' תמ"ג ס"י
סי' תמ"ג ס"י
וכל זה מן התורה, אבל מדברי סופרים אסור לו ליהנות מדמי החמץ או מחליפיו שמכרו או שהחליפו מתחלת שעה ששית ואילך, דכיון שאלו הדמים או אלו החליפין באו לידו על ידי החמץ הרי זה משתכר באיסורי הנאה.
כתב במ"מ וציונים וז"ל: שאלו הדמים – רש"י ע"ז נד, ב ד"ה למעוטי, ועיין רא"ש קדושין שם [פ"ב סל"א] דמשמע משום גזירה, עכ"ל. ובאמת משתכר וגזירה היינו הך, שכיון שמשתכר באיסורי הנאה גזרו עליו חכמים. וראיה לדבר, שהרי הרא"ש עצמו שכ' שהוא משום גזירה העתיק לפנ"ז מדברי רש"י חולין ד' ע"ב שמשתכר באיסורי הנאה. ואדרבה, דברי הרא"ש שם בשם רש"י בחולין הם הם המקור ללשון רבנו כאן "הרי זה משתכר באיסורי הנאה" (ועיין בל' רש"י שם), ולא כמ"ש כאן שהמקור הוא בדברי רש"י בע"ז.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- MiShulchan HaAri
- Volume
- הלכות פסח
- Id
- rh-z8p8n8cf
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.