עונו), הרי — אמרו האמוריים — כשם שהם (האמוריים) עומדים להגרש מארצם מחמת עוונותיהם, כך יתכןכט שבנ"י ישתלחו מן הארץ ע"י עונותיהם הם (עכ"פ כשתתמלא סאתם). ולכן "הטמינו האמוריים מטמוניות של זהב" [ש"מטמון" הוא גניזה העומדת לימים רביםל], אולי במשך הזמן ישתלחו בנ"י מהארץ ויחזרו הם לבתיהם וימצאו אותם המטמוניות.
ה. אלא שלאחר כל זה עדיין יש מקום לשאלה:
הן אמת שרש"י תפס ל' "אמוריים" בסמכו על מ"ש לפנ"ז "כי לא שלם עון האמורי" — אבל הא גופא טעמא בעי, מדוע נזכר בברית בין הבתרים "עון האמורי" דוקא, והרי המדובר הוא אודות הבטחת כל ארץ כנען (הכוללת עשר, או עכ"פ שבע, אומות)לא?
באבן עזראלב כ' ש"הזכיר האמורי בעבור תקפו. . וכן אמר הנביאלג (ואנכי השמדתי את האמורי גו') אשר כגובה ארזים גבהו".
אבל בפשש"מ עדיין לא למדנו ע"ד תקפו של האמורי (לגבי השאר מז' האומות). ומדוע סתם רש"ילד ולא פירש הטעם שנזכר בפ' לך "אמורי" דוקאלה?
ויש לומר, דלפי פרש"י, מש"נ "ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמורי עד הנה (ופרש"י) להיות משתלח מארצו עד אותו זמן, שאין הקב"ה נפרע מאומה כו'" — פירושו כפשטות הלשון, שב"אותו זמן" נשלם רק עון האמורי (ולא דשאר האומות)לו, ורק הוא נשתלח (באותו זמן) מארצולז, משא"כ שאר האומות נשתלחו מארצם רק לאחרי זמן. וכמפורש בקראלח, שסיחון מלך האמורי [הי' מעבר הירדןלט ו]נכבש קודם כל האומות על ידי משה רבינו, ושאר האומות נכבשו אח"כ ע"י יהושע (ועוד