74

הקב"ה דוקא, הוא מפני שבא לאחרי וב­המשך לחודש ניסן:

ענינו של חודש ניסן הוא — חודש הגאולה^טז, והכוונה בזה — גאולה נסית, שלמעלה מן הטבע. וכמו גאולת מצרים בפשטות, שבאה על ידי נסים ונפלאות שלמעלה מן הטבע לגמרי (דלא כגאולת פורים שבחודש אדר, שהיתה ע"י נס מלובש בטבע). וכמרומז גם בשם "ניסן" — מלשון "נס"^יז, ובזה גופא — שתי נוני"ן, המורה על "נסי נסים"^יח. והיינו מפני שגאולת מצרים באה ע"י ש"נגלה^יט עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה (ב­כבודו ובעצמו^כ) וגאלם", ולכן באה ה­גאולה בלי התלבשות כלל בדרכי הטבע.

וזהו ההמשך בין שני החדשים דניסן ואייר — דחודש ניסן, חודש הראשון, נותן כח בחודש אייר שלאח"ז, שהוא מסוגל לענין הרפואה (כנ"ל), שתבא ה­רפואה באופן של "אני ה' רופאך"^כא, רפואת הקב"ה בכבודו ובעצמו, שהיא רפואה שלמעלה מן הטבע, העוקרת את החולי כאילו לא הי' בו מעולם.

ג. והנה ידוע, שכשם שיש חולי ו­רפואת הגוף, כך יש חולי ורפואת הנפש, וכמבואר בארוכה בשמונה פרקים לה­רמב"ם^כב (בשם קדמונים). ועפ"ז יש לו­מר, שעיקר הענין ד"אני ה' רופאך" של חודש אייר הוא בקשר לרפואת הנפש, ומזה מסתעף ומשתלשל אח"כ שהוא סגולה גם לרפואת הגוף.

[ובפרט ע"פ הידוע^כג שהתורה מדברת בעליונים ומרמזת בתחתונים, היינו ש­עניני התורה מדברים לכל לראש "ב­עליונים" (כפי שהם מתפרשים בתוכנם הרוחני), ופירושם הפשוט (כפי שדברי תורה מתפרשים "בתחתונים", בעולם הזה הגשמי) הוא רק ה"רמז" שבתורה. וכמו"כ בעניננו, שכשהתורה מדברת ע"ד ענין ה­"רפואה" — כוונתה לכל לראש לרפואה בתוכנה הרוחני ("בעליונים")].

ובזה מובן הקשר דענין הרפואה ל­חודש אייר — ע"פ המבואר במדרש שמואל^כד אחד מהטעמים שאומרים פרקי אבות בין פסח לעצרת, כי "מכאן מתחיל הזמן להתחמם ומתעוררים התאוות ה­גופניות ויצר הרע מתחיל להשתרר ול­התגבר, ומסכתא זו (אבות) מלאה תוכ­חות ומעוררת האדם לרדוף אחר כל מדה טובה ומגברת יצר הטוב על יצר הרע", ונמצא שמחודש אייר מתחיל עיקר הנחיצות ברפואת הנפש^כה (כיון ש­אז יש התגברות היצר הרע כו').

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org