קצד ישראל מונין ללבנה : סוכה כט, א. וראה גם ב"ר פ"ו, ג. וראה ד"ה ויאמר לו יהונתן מחר חודש תקס"ז (סה"מ תקס"ז ע' מח ואילך. ועם הגהות — באוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך). ד"ה זה במאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"א ע' קכ ואילך. ובסה"מ תרס"ג ע' ע ואילך. ובכ"מ.
קצה חדשי השנה נקבעים לפי הירח : רמב"ם ריש הל' קידוש החודש. וראה לקו"ש חכ"ו שיחה א' לפ' בא (ע' 63 ואילך).
קצו קצרה במספר ימים : ראה רמב"ם שם פ"א ה"ב: וכמה יתרה שנת החמה על שנת הלבנה קרוב מאחד עשר יום. ובפירוט יותר — שם פ"ו ה"ד: נמצא תוספת שנת החמה על שנת הלבנה עשרה ימים ואחת ועשרים שעות ומאתים וארבעה חלקים. — ו"יש מי שאמר (תקופת רב אדא). . תוספת שנת החמה על שנת הלבנה י' ימים וכ"א שעה וקכ"א חלק ומ"ח רגע" (שם פ"י ה"א).
קצז בכל שנה שני' או שלישית : ראה רמב"ם שם פ"ו הי"א: שנים המעוברות שבכל מחזור. . הם שנה שלישית מן המחזור וששית ושמינית ושנת אחת עשרה ושנת ארבע עשרה ושנת שבע עשרה ושנת י"ט.
קצח "משווה" את החשבון : רמב"ם שם פ"א ה"ב. פ"ד ה"אב.
ש"ישראל מונין ללבנהקצד ", חדשי השנה נקבעים לפי הירחקצה , ושנת הירח קצרה במספר ימיםקצו משנת החמה — והוספת חודש בכל שנה שני' או שלישיתקצז , "משווה" את החשבוןקצח .
קצט השמש והירח : להעיר מתורת הה"מ בענין "ועינינו מאירות כשמש וכירח" — או"ת (הוצאת קה"ת) פד, ד (בהוצאת תש"מ ואילך — סי' רצז). אוה"ת דרושים לר"ה ע' א'ת ואילך. וראה גם מאמרי אדה"ז על מארז"ל (תפילה) ע' תס ואילך. ועוד.
ר השמש — יום והירח — לילה : ובלשון חז"ל "גבולות חלק הקב"ה בעולמו יכולים אתם לערב יום ולילה (בתמי')" — במדב"ר פי"ח, ז. תנחומא קרח ה. הובא בפרש"י עה"פ קרח טז, ה.
רא בירח משתקף אור השמש : ראה זהר ח"א לג, ב (עה"פ — בראשית א, יד — יהי מאורות ברקיע השמים). שם רלו, סע"ב. רמט, ב. ובכ"מ.
רב לשמש ולירח. . פועלים בזמנים נפרדים : להעיר גם מזהר שם רלו, סע"ב. ובכ"מ.
מה שפורסם פחות הוא העובדה שבענין זה של שנה מעוברת ישנה נקודה פנימית — החיבור של השמש והירחקצט , שכל אחד מהם שונה מחבירו: השמש — יום והירח — לילהר , לשמש אור עצמי ואילו בירח משתקף אור השמשרא . לשמש ולירח יש פעילות עצמית ויחודית של כל אחד מהם, והם פועלים בזמנים נפרדיםרב .
מבחינה רוחנית וסמלית: השמש הוא "משפיע" (נותן) והירח "מקבלרג ".
רד נר מצוה ותורה אור : משלי ו, כג.
רה ב"עני" ביהדות : ראה לקו"ד ח"ד תשכט, א. והוא ע"פ תדא"ר פכ"ז.
כך גם בחיי האדם: יש "משפיעים" ויש "מקבלים", המשפיע והמקבל מהווים עולמות שונים, ומלבד העובדה שזה משפיע וזה מקבל, אין, לכאורה, קשר ביניהם. כך, לדוגמא, עלול לחשוב יהודי הנותן צדקה לעני שבעצם אין לו שייכות לעני, ובשעה שהוא עסוק עם עצמו, במיוחד בתורה ובמצוות ובתפלה, כאשר הוא רוצה לזרוח "כשמש" באור של "נר מצוה ותורה אוררד " — אין הזמן מוכשר לטפל בעני, כפשוטו, או ב"עני" ביהדותרה וכו' —
קצד ישראל מונין ללבנה : סוכה כט, א. וראה גם ב"ר פ"ו, ג. וראה ד"ה ויאמר לו יהונתן מחר חודש תקס"ז (סה"מ תקס"ז ע' מח ואילך. ועם הגהות — באוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך). ד"ה זה במאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"א ע' קכ ואילך. ובסה"מ תרס"ג ע' ע ואילך. ובכ"מ.קצה חדשי השנה נקבעים לפי הירח : רמב"ם ריש הל' קידוש החודש. וראה לקו"ש חכ"ו שיחה א' לפ' בא (ע' 63 ואילך).קצו קצרה במספר ימים : ראה רמב"ם שם פ"א ה"ב: וכמה יתרה שנת החמה על שנת הלבנה קרוב מאחד עשר יום. ובפירוט יותר — שם פ"ו ה"ד: נמצא תוספת שנת החמה על שנת הלבנה עשרה ימים ואחת ועשרים שעות ומאתים וארבעה חלקים. — ו"יש מי שאמר (תקופת רב אדא). . תוספת שנת החמה על שנת הלבנה י' ימים וכ"א שעה וקכ"א חלק ומ"ח רגע" (שם פ"י ה"א).קצז בכל שנה שני' או שלישית : ראה רמב"ם שם פ"ו הי"א: שנים המעוברות שבכל מחזור. . הם שנה שלישית מן המחזור וששית ושמינית ושנת אחת עשרה ושנת ארבע עשרה ושנת שבע עשרה ושנת י"ט.קצח "משווה" את החשבון : רמב"ם שם פ"א ה"ב. פ"ד ה"אב.קצט השמש והירח : להעיר מתורת הה"מ בענין "ועינינו מאירות כשמש וכירח" — או"ת (הוצאת קה"ת) פד, ד (בהוצאת תש"מ ואילך — סי' רצז). אוה"ת דרושים לר"ה ע' א'ת ואילך. וראה גם מאמרי אדה"ז על מארז"ל (תפילה) ע' תס ואילך. ועוד.ר השמש — יום והירח — לילה : ובלשון חז"ל "גבולות חלק הקב"ה בעולמו יכולים אתם לערב יום ולילה (בתמי')" — במדב"ר פי"ח, ז. תנחומא קרח ה. הובא בפרש"י עה"פ קרח טז, ה.רא בירח משתקף אור השמש : ראה זהר ח"א לג, ב (עה"פ — בראשית א, יד — יהי מאורות ברקיע השמים). שם רלו, סע"ב. רמט, ב. ובכ"מ.רב לשמש ולירח. . פועלים בזמנים נפרדים : להעיר גם מזהר שם רלו, סע"ב. ובכ"מ.רג משפיע. . מקבל : ראה ד"ה תקעו תרכ"ח (סה"מ תרכ"ז ע' שצח ואילך). ובכ"מ.רד נר מצוה ותורה אור : משלי ו, כג.רה ב"עני" ביהדות : ראה לקו"ד ח"ד תשכט, א. והוא ע"פ תדא"ר פכ"ז.The Lubavitch Library · chabadlibrary.org